מסעדת מירנצ'ו, יפו – טל קורנס עבר חוויה דרום אמריקאית ביפו

טל קורנס,

נפתח בפרט שולי, בכתבה הזאת לא מדברים על המבורגר. אני יודע, לא מקובל, קצת מאכזב, אבל אני חייב לשתף אתכם בחוויה שעברתי במסעדה דרום אמריקאית ביפו לא מזמן בשם מירנצ'ו. תמשיכו לקרוא, אני מבטיח לכם שלא תתאכזבו.

מירנצ'ו – חוויה לכל המשפחה

לפני כמה ימים החלטנו ללכת כל המשפחה למסעדה דרום אמריקאית בשם "מירנצ'ו" ביפו כי אמא שלי קנתה לשם קופון (אמא שלי היא מלכת הגרופון דרך אגב). הגענו למקום שהיה די ריק וישר קיבל את פנינו מלצר בשם קרלוס – בחור חייכן, אדיב, שירותי מאוד וגולת הכותרת, בעל מבטא דרום אמריקאי כבד. התפריט היה עמוס בכל טוב אז, נעזרנו בעצותיו של קרלוס החייכן על מנת לבחור את המנות שלנו. יאמר לזכות קרלוס שהוא הודיע לנו מראש שהוא חובב בשר בקר, ככה שפחות סביר שהוא ימליץ לנו על עוף או חזיר.

פותחים שולחן עם ראשונות

קילמס - יותר מבירהכל אחד מאיתנו הזמין מנה ראשונה. אני לקחתי את ה"פטאקון", זן בננה טרופי, לא מתוק, שנראה כמו לביבה בתוספת בשר בקר מפורק שהיה פשוט מעדן. אחי, סתיו, לקח "טאקו קארניטאס", טאקו עם בשר בקר מפורק ומתובל שחוסל כאילו מעולם לא הגיע לשולחן. אבי הזמין אמפנדס ארגנטינאי שהוגש עם צ'ימיצ'ורי. נתתי באמפנדס ביס קטן והרגשתי שחזרתי למאפייה קטנה בארגנטינה, פשוט נפלא. ואמי הזמינה סביצ'ה שלטענתה היה סביר.

החלטנו גם להתפנק קצת וכל אחד מאיתנו הזמין משקה. העיניים שלי נצצו כשקרלוס הכריז שיש בירה "קילמס" בבקבוק. למי שלא יודע, בירה "קילמס" היא בירה ארגנטינאית שעולה בערך 6 שקלים לבקבוק של ליטר בארגנטינה. לא איזה בירה מדהימה, אבל קלילה ומזכירה נשכחות. אמא הזמינה מוחיטו אננס שהיה מעולה ואבי ואחי הזמינו בירה ספרדית מהחבית בשם "אסטרז'ה" שהייתה מצוינת.

היידה – לעיקריות!

אבי הזמין מנה בשם "מונטאנירו", צלחת עם אורז, שעועית, סלט ופטאקון (צ'יפס בננה) בתוספת צלעות חזיר מעושנותאמי הזמינה קערת פירות ים ואני וסתיו הזמנו את המנה המדהימה מכולן – חרבות לה ארגנטינהמנת החרבות, או בעברית תקינה, שיפוד, הכילה מנה נכבדת של פלחי תפו"א אפויים, קראנצ'ים מבחוץ ורכים מבפנים, ושיפוד גדול במיוחד שעליו חתיכות של סטייק, פרגית, בצל ופלפל. לצד כל התענוג הזה ישבו להם בצד נתחי אסאדו שאין לי בכלל מילים לתאר אותם!מירנצ'ו - חרבות של בשר!

אז צלעות החזיר שאבי הזמין היו ללא ספק מעולות וחוסלו במהרה, אבל עזבו שטויות, בואו נתמקד ב"חרבות". חתיכות הסטייק והפרגית שהיו על השיפוד היו נהדרות, עשויות בצורה מושלמת ומתובלות כמו שרק המטבח הדרום אמריקאי יודע. אבל זה בכלל לא העיקר, האסאדו, אוי האסאדו! אני חושב שגם בארגנטינה לא אכלתי כזה אסאדוהבשר היה מושלם, נימוח בפה, מתובל בצורה מושלמת ובמילים אחרות פשוט טעים! חשוב מאוד לציין שכיאה למסעדה דרום אמריקאית, המנות עצומות ומתאימות בקלות ל-2 סועדים או לסועד אחד מאוד רעב שלא אכל כלום מהבוקר (כמוני).

ומה לגבי הצ'ורוס?

לקינוח ממש רצינו להזמין את הצ'ורוס אבל לצערנו נאמר לנו שהם נגמרו, אבל יהיה מחר. כל כך נהניתי מהארוחה הזאת וכל כך רציתי לטעום את הצ'ורוס שהודעתי לקרלוס המלצר שאני אגיע גם מחר. אכן הגעתי גם למחרת, הפעם עם חברתי שטיילתי איתה בדרום אמריקה. כמובן שישר פתחנו את הארוחה עם בירה "קילמס" האגדית והחלטנו הפעם ללכת על מנה בשם "פיקאדה", שניתן להזמין אותה לזוג או רביעייה. המנה היא למעשה קערה עמוקה מלאה בכל טוב. זהו מיקס שמכיל חתיכות קטנות של צלעות חזיר, נקניקיות צ'וריסו איכותיות, בשר בקר, חזה עוף, אראפאס (מאפה קולומביאני), פטאקון (צ'יפס הבננה) וכל מה שיש למטבח להציע בערך. המנה הייתה טעימה מאוד ואם אתם באים בזוג אני ממליץ עליה בחום.
קערה מלאה במטיב הבשר של מרינצ'ו

לקינוח הזמנו את הצ'ורוס המדוברים, ואכן היה שווה לבוא שוב! הצ'ורוס החזירו אותי לדוכן קטן בעיירה בשם "פוקון" (שם מצחיק אני יודע) בצ'ילה, ללא ספק הצלחה.הצ'ורוס של מרינצ'ו

אחרי שדיברנו על אוכל בואו נדבר על המסביב

המקום מעוצב כמו מסעדה דרום אמריקאית טיפוסית, איך שנכנסתי הרגשתי שחזרתי לדרום אמריקה. המוזיקה הייתה קלילה ונעימה לאוזן ועשתה חשק לרקוד (אבל זה גם יהיה מביך וגם אחרי שמסיימים לאכול בקושי אפשר לקום מהכיסא). המחירים במקום ממש סבירים, מנות ראשונות (די קטנות, אבל אפשר להרכיב מהן "צלחת פתיחות" מכובדת) במחיר של 8 עד 22 שקלים ומחיר העיקריות נע בין 70 ל-80 שקלים (אבל עיקרית אחת מספיקה בקלות ל-2 סועדים).

עכשיו לגבי השירות יש איזשהו עניין קטן. המלצרים מאוד אדיבים, חייכנים, נחמדים, רובם בעלי מבטא דרום אמריקאי שרק מכניס אותך עוד יותר לאווירה הנפלאה השוררת במקום, אבל השירות קצת איטי. אני חושב שזה כנראה בגלל שבתרבות הדרום אמריקאית הכל "באיזי" ולאט וחוויתי את זה על בשרי בטיול שלי בדרום אמריקה, אבל את הישראלי המצוי זה קצת מעצבן…

מירנצ'ו – מילים לסיכום

אם אי פעם טיילתם בדרום אמריקה ובא לכם לחזור לאיזה שעתיים או אם רציתם לטייל ועוד לא יצא לכם, זה המקום בשבילכם. אוכל מדהים, אווירה קלילה ומשחררת, מחירים הגיוניים ומלצרים אדיבים ונחמדים במיוחד.

*** המסעדה נסגרה ***