טל ארליך בהלם, האם ייתכן שהויטרינה שהסעירה את העיר, בעצם כבר לא?

ויטרינה. כן, אנחנו הולכים לדבר כאן על ויטרינה היקרה, מושא אהבתם של רבים מתושבי מדינת תל אביב וגם מחוצה לה. אני חושבת שבזכות ויטרינה נפתחו לי הצ'אקרות להמבורגרים. מהמבורגר יבש בלי כלום, למדתי איך לאהוב רטבים, ירקות כשצריך, בייקון… אף פעם לא אהבתי ירקות ולא הבנתי מה מקומם באוכל שלי, ולא הבנתי מה הקשר שלהם להמבורגר, ואז הגיע ויטרינה.

כשהכרתי את ויטרינה, לפני 4-5 שנים זו הייתה אהבה ממבט ראשון. המבורגר צ'יפס ושתייה ב-50 ₪?! לא לשלם על שירות?! אין ספק שויטרינה שינתה את כללי המשחק. לא היה לי אכפת לחכות בתור, גררתי איתי כל אדם שיכולתי. את הדייט הראשון עם הבחור שאני איתו עד היום, ביליתי בויטרינה (הוא אגב לא נהנה, אבל תאכלס מה הוא מבין מהחיים שלו, שישתוק ויהיה יפה). סיפור האהבה שלי הלך כל כך טוב עד ה-9.12.17, יום ההולדת שלי ושבוע לפתיחה של סניף אבן גבירול במיקומו החדש. החלטתי שאני מפנקת את עצמי עם יום של ריצות בין מסעדות. ואיך לא? קינחתי עם ויטרינה כפינאלה הגדול! אחרי ההמתנה הארוכה קיבלתי המבורגר בטמפרטורה פושרת וצ'יפס יבש, ואם זה לא מספיק אז גם העלו את המחירים. אני לא צריכה הרבה כדי להחליט שאני לא חוזרת למקום. תודה בייייייייי

ויטרינה – למה חזרתי?

עמדתי בכבוד במילתי עד שהתחלתי לקבל ים תמונות מביקורים חוזרים ונשנים של דור הכתבת הנאמנה של הקהילה. נהיה לי חשק. קבענו לאיזה ערב אחרי הלימודים, הסתכנתי בצרבת. הגענו לויטרינה בסביבות 21:15, נעמדנו בתור הארוך והמוכר והתחלנו להתדיין באסטרטגיית הדגירה שלנו (ותודה לעוזרים בסקר באינסטגרם). לאט לאט נעשיתי עצבנית, השעה עשר הגיעה אך אבוי, עדיין אין לי המבורגר בפה. עלתה לי המחשבה בראש, די, אני מבוגרת מדי לחרא הזה. בא לי להרביץ למישהו.

קצת אחרי השעה עשר קיבלנו את המנות המיוחלות שלנו, אני את הבאטלר הישן והטוב (57 ₪) ודור את הקריספי צ'יקן (57 ₪) די בלחץ אני מעלה את ההמבורגר לכיוון הפה, ואיך התבדיתי. הביס החזיר אותי לימי התהילה של פעם, שהייתי מוכנה לחכות גם שעה בגשם להמבורגר הטעים הזה. כל כך עסיסי, מלא בטעמים חזקים, מעט עשביים בזכות כל הירוק שמכניסים לשם והאיולי שמרטיב. דאאאמ, התגעגעתי. כמובן שגם הצ'יפס היה נפלא, כרגיל. גמעתי את המנה שלי עד שלא יכולתי יותר. ביס מהצ'יפס לצד ביס מההמבורגר, איך אפשר לבחור את מה לתקוף כשהכול כזה מוצלח? בסוף לא רציתי לאכול יותר מדי, כי בכל זאת, הצרבת מרחפת לי מעל הראש ואולי עדיף פחות מיותר. דור הסכימה במלאכיות להשתלט על הצ'יפס שלי, כי אני ממש לא יכולה לעצור את עצמי.

הכל טוב ויפה, אבל האם כדאי לחזור?

ואחרי סיפורי ההלל שלי, אני חושבת שאתם מבינים. נותרתי עם עוד תהייה קיומית. איזה מקום יש לויטרינה בתל אביב כרגע? פעם הם היו פורצי דרך, לא היו כמותם בתל אביב. הייתי מוכנה לחכות בתור כי לא יכולתי להשיג טעמים מצויינים במחירים האלה במקום אחר. ועכשיו, תאכלס, יש המון מקומות טובים שכנראה לא אחכה כל כך הרבה זמן בתור, ואצטרך להתארגן על מקום ישיבה בערמומיות. המחיר כבר לא תחרותי בטירוף, אבל הטעמים שם בענק. האם זה שווה את זה? מה אתם חושבים?

עובדה לא חשובה: יום אחד הלכתי לכנס בסביבה, החלטתי לבוא מוקדם, לשבת על הבר ולהתפנק על ויטרינה טובה. בעודי מבסוטה על החיים ובוהה בעובדים שמקפיצים ועובדים בהרמוניה מהממת, אני קולטת את הטבח בוהה בי. אני מבסוטה, הוא מתחיל איתי? לא טל. היה לך צ'יפס שנפל ונתקע לך בסוודר. נו שוין.

שם: ויטרינה. כתובת: אבן גבירול 54, תל אביב. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ד' 12:00 – 23:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי