טראק דה לוקס – אבי גבאי בדק את ספיישל הנקניקיות וההמבורגרים

פסח, שבוע שלם שבו לא אוכלים לחם. אותה פחמימה אווירית שעוטפת על שלל צורותיה את חצי מהדברים בעולם הזה – אין. מה אוכלים במקום? קרקר גדול ומרובע שאת המעלה הכי טובה של לחם הוא פשוט מכחיד, הוא לא מנחם.

את טראק דה לוקס הכרתי עוד לפני שעברתי לתל אביב, אפשר לומר שזה היה מסוג המקומות שכל כך שמחתי שיהיו קרובים אליי. בשרים מעושנים לפי הספר ומאכלים אמריקאיים שלא מתביישים להיות מושחתים, שומניים והמילה האהובה עליי, טראשיים. דרך האינסטגרם של המסעדה גיליתי על הספיישל שלהם בימי רביעי, תמונה אחת של המק אנד צ'יז בורגר הספיקה לי כדי להשתכנע ולהגיע לבדוק במה מדובר. אני לא אספר על האופי, המראה והרוח של המקום כי הנושא הוא הספיישל. במסעדה פגשתי את אורי, ממנהלי המקום, שהסביר לי על איך נולד ומה הייחודיות של אותו ספיישל רביעי. הוא אומר שזה נסיון לקחת את האוכל "בפחות רצינות", ככה נולד ערב מצומצם של תפריט מאוד ספציפי סביב הנושא של hotdogs & burgers. בתפריט יש כמה מנות שמשתנות משבוע לשבוע ולכן התפריט מודפס כל ספיישל מחדש. אוכל "זרוק, שמח, קליל" שמתבסס על וריאציות שונות של בשרים בלחמניה? נשמע לי כמו הקייטרינג שארצה בחתונה שלי (סתם אימא'לה אני צוחק :)).אחרי התלבטויות אין סופיות, בחרנו שתי מנות המבורגר ומנת נקניקיה, מסתבר שלא שואלים על מידות עשייה בטראק דה לוקס, מההתרגשות זה גם ברח לנו מהראש.

פותחים את התיאבון 

פתחנו בצ'ילי דוג (42 ₪), צ'וריסו בקר הום מייד, תבשיל בייק בינז שנעשה כל הלילה, צ'דר, שמנת חמוצה וחלפיניו, כל אלה נחים בתוך לחמניה. לצ'וריסו הייתה נוכחות רצינית, בכל ביס וביס הורגשה הגסות שלה הודות לעובי שלה (כיאה לצ'וריסו). יכול להיות שהחוויה הייתה נעימה יותר אם היא לא הייתה כל כך דחוסה. יחד עם תבשיל השעועית וכמות הגבינה הנדיבה קיבלנו ביס כבד מאוד אך מאוזן מבחינת טעמים ושומניות. כן הייתי ממליץ על המנה הזאת אך לא בטוח אם כראשונה לחלוקה או כעיקרית. עם המנה ביקשנו צ'יפס עם גבינה. הציפס היה רגיל ביותר, הרוטב גבינה לעומת זאת היה הטוב ביותר שאכלתי בישראל, כזה שהכי קרוב לצ'יפס גבינה המדהים של שייק שאק בניו יורק. מדובר ברוטב שומני אך לא כבד, קרמי מלטף עם מליחות מדוייקת.

ישר לעניינים – ההמבורגרים של טראק דה לוקס

המבורגר טלה (72 ₪) – קציצת בקר וטלה (ביחסים שווים) עם רוטב פלפל קלוי וחריף, עגבנייה שרופה, ביצת ובייקון טלה. מה זה בייקון טלה? מדובר בנתח הפאלדה שעושים איתו את אותו תהליך של בייקון אמריקאי, מה שנותן לו טעמים מעושנים עמוקים – כמו של בייקון. שתי רצועות בייקון טלה הזכירו מאוד את טעמי הבייקון שכל כך מתחברים להמבורגר. למרות מידת העשייה שאיננה המדיום שאני רגיל אליו, הקציצה הייתה עסיסית ביותר. קשה להבחין בטעמים ספציפיים של נתחים וסוגי בשר כשפיצוצים של ביצת עין, רוטב חריף עם נגיעות למון גראס ונענע (כן! נענע!) מתרחשים בפה. מבחן הביס היה די טוב, למרות שטעמי הפלפל השרוף טיפה העיבו על שאר המרכיבים בעיני. הלחמנייה הייתה נהדרת, קלויה כמו שצריך, מבריקה וסקסית כמו שלחמניית המבורגר צריכה להיראות. אורי התנצל מוקדם יותר על איכות הלחמניות בגלל פסח. אני אומר שאם זו הלחמנייה של טראק דה לוקס בפסח, אני מת לנסות את הלחמנייה שלהם בימים רגילים! עם המנה הזאת ביקשנו לקבל את סלט הקולסלואו כתוספת. בניגוד לשומניות שנשארה לי על הידיים מהחלמון, הקולסלואו הזה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש. סלט טוב ורענן שהצליח להישאר ככה רק בגלל שלא הציפו אותו בכמויות של מיונז, עם רמיזות של שמיר מדי פעם ומתיקות (כן, סוכר) שלא נותנת להפסיק לאכול.

מק אנד צ'יז בורגר (71 ₪) – הביטוי הכי מוחשי למה שאמר אורי קודם לכן "השתעשענו באוכל". פשוט לקחו מק אנד צ'יז, עשו ממנו קציצה, עטפו בפירורי לחם וזרקו לשמן לוהט. התוצאה? קציצת מק אנד צ'יז טראשית ופריכה, ששילובה עם המבורגר נראה הדבר הנכון ביותר מאז החיבור בין צ'יפס לקטשופ. הקציצה היא הרגילה של המקום, אבל יחד עם "דיסקית" המק אנד צ'יז הפריכה והתרד יצרו ביסים מהמשובחים שטעמתי. הטעמים העזים של החמאה והגבינה של המק אנד צ'יז וטעמי הבשר יצרו איזו שלווה שמימית (אני לא מגזים) של טעם עשיר ולא מתנצל, בניגוד למנות שאנחנו מכירים בארץ. הלחמניה הייתה אותה לחמניה מצויינת, צלויה טוב טוב ועם גלייניזג מבריק כאילו שיצרו אותו עבור האינסטגרם (כמו שאתם רואים בתמונות). היה כל כך טעים שבכלל לא שמתי לב ששכחו לשים בפנים את החלפיניו שמצוין בתפריט. המינוס היחיד של המנה, למרות שאפשר להתווכח על זה, הוא הגודל שלה. היא פשוט נגמרת מהר מדי ולדעתי לא מכילה יותר ב-200 גר' של בשר. עם המנה הזאת הזמנו תוספת של תבשיל ה'בייק בינז' של טראק דה לוקס (זה שפגשנו בנקניקייה מוקדם יותר). תבשיל שעועית ובשר מפורק (נפוץ מאוד בארה"ב) שרואים בו כל חוט וחוט. המנה בעלת טעמים עמוקים מאוד ומרגישים שהיא בושלה הרבה שעות כדי להגיע למרקם הזה.

לסיום סיומת

לקינוח החלטנו לקחת את הקראק פאי (37 ₪) עוגת חמאה ושיבולת שועל שממש נקראת על שם הסם, בגלל שהיא ממכרת ברמה מסוכנת. כמה פשוט, ככה טעים. כמויות מפחידות של חמאה אף פעם לא הפחידו את האמריקאים, מרגישים את זה בכל ביס וביס. על העוגה מונח לו ענן של קרם פרש וכף גדולה של פירות יער, החלום האמריקאי בהתהוותו. היה טעים מאוד אבל מתוק ברמה מוגזמת בעיני. מה גם שעוגה כזאת כבדה ודחוסה, היה נכון לאזן עם כדור גלידה קר או אולי כמות יותר גדולה של קרם פרש.

לסיכום

אפשר להגיד שספיישל רביעי של טראק דה לוקס מומלץ בחום. כמובן שיחד עם האוכל תוכלו לשתות מהקוקטיילים המעניינים שהם רוקחים שם. אני חושב שאחזור לספיישל הזה שוב ולו רק כדי לאכול שוב את מק אנד צ'יז בורגר. אז נכון המחירים לא זולים, אבל מסתבר שיש happy hour כל יום עד שעה 20:00 מה שיוזיל את הארוחה ב-30%.

*** המסעדה נסגרה ***