פופאי בורגר אתה שיכור! לך הביתה – אבי גבאי בודק האם המבורגר עם תרד עושה שרירים?

יום שלישי בשעות הערב המוקדמות, אחרי אימון אינטנסיבי בחדר הכושר הגענו ל"פופאי בורגר" הכשר ברחוב קרליבך בסמוך לכיכר הסינימטק. האזור, שידוע באוכלוסיית המשרדים שלו ביום ובאוכלוסיית הבליינים בשעות הקטנות של הלילה, בדיוק עשה את המעבר בין שני מצבי הרוח האלו.

פופאי בורגר נפתח לפני כ-3 חודשים והביא עימו את בשורת ה"המבורגר החברתי", המבורגר במחיר הוגן שיאפשר ארוחה אפילו ב-30 שקלים. לדברי בעל המקום "המטרה היא להביא את האיכות במחירים טובים". הפנייה, כיאה למיקום,  בבוקר- לאנשי המשרדים שמחפשים משהו מהיר, מזין ולא יקר. בשעות הערב מכוונים אל הבליינים. במשך השבוע פתוחים עד השעה 2 לפנות בוקר וביום חמישי אפילו פתוחים רצוף עד שישי בבוקר. מדובר בעוד מקום כשר, שיחד עם בורגר פקטורי השכן, מתמודד על קיבותיהם של הבליינים התל אביבים שמחפשים משהו כשר לאכול בשעות הליל.

ההמבורגרים של פופאי בורגר, מהקל אל הספיישל

בחרנו לטעום את הספיישל פופאי, את המבורגר הכבש ואת ההמבורגר הקלאסי על מנת לקבל תמונה מקיפה של טעמי המקום. פתחנו עם ההמבורגר הקל ביותר, 100 גר' של המבורגר הבית מתערובת של בשר צלעות ושייטל (27 ₪ עם צ'יפס ושתייה). לבקשתנו הוא הגיע ללא לחמניה (בכל זאת צריך לשמור מקום להמשך), הקציצה דקה ביותר כך שאין מה לדבר על מידת עשייה בכלל. הצבע לצערי, לא הזכיר בשר, משהו לא ברור בין חום לאפור. ביס אחד מיד לקח אותי ליום העצמאות בגיל 15 שאני וכל החבר'ה היינו קונים המבורגרים קפואים ושורפים אותם (כשהם עדיין קפואים) על האש. יכול להיות שבתוך לחמניה הטעם היה נעלם עם כל הרטבים והירקות אבל אנחנו לא "קהילת רטבים וירקות ישראל" ולכן הפתיחה במקום הייתה שלילית למדי.

המשכנו את הארוחה עם הכבש, 250 גר' של כבש ואנטריקוט בלחמניה שנצלתה בדיוק בסלמנדרה ועליה הונחו ירקות ורטבים לבקשתנו (45 ₪ עם צ'יפס ושתיה). גם הפעם הטעימה מהקציצה שוב לקחה אותי ליום העצמאות, שוב לאותו גיל, כשקבבים בטעם כבש נצלים על הרשת וכולם מתנפלים כשיש מוכנים. דוחפים 2 קבבים לחצי פיתה, משטחים כרוב אדום וחומוס ויאללה לעבודה. המבורגר הכבש של פופאי בורגר רומז לכבש, הבעיה היא, שהטעם הבשרני שלו, שאמור להיות מרכז העניין, תפל ודי יבש בשביל להיות המבורגר מוצלח. אז נכון שהיו כאן ירקות ורטבים, אבל במקום להעצים הם טשטשו את הטעמים שמראש לא היו מציאה גדולה.

אחרון חביב בגזרת ההמבורגרים היה "ספיישל פופאי בורגר", המבורגר אנטריקוט עם טופינג של אגוזי מלך ותרד (48 ₪ עם צ'יפס ושתייה). גם הפעם היה קשה להבחין במידת המדיום אותה ביקשנו למרות שלפחות במבט ההמבורגר היה די עסיסי. התרד שמקבל צריבה על הפלנצ'ה יחד עם אגוזי המלך הוסיפו עוד מרקם לביס, מה שיצר עניין כיפי. טעמי אנטריקוט לצערי לא יכולתי לזהות, אלא בשר טחון ואולי טחון מדי, שמתחבא מאחורי טעמים גסים של בצל, מיונז ושאר התוספות שבהמבורגר. גם העסיסיות שכביכול זיהינו בהתחלה, נמוגה מביס לביס עד שכאילו לא הייתה. למרות זאת, זה היה ההמבורגר הטעים ביותר מבין השלושה שטעמנו, אולי בגלל התרד, אולי בגלל האגוזים המפתיעים, לצערי הרב לא בגלל הבשר.

הצ'יפסים שליד המנה

פופאי בורגר מציגים כמה סוגי צ'יפסים, ודברים טובים נוספים שמגיעים לצד המנה העיקרית. החל מצ'יפס ביתי, דרך קוביות צ'יפס איטלקי ועד צ'יפס בטטה. בחרנו לטעום את הצ'יפס האיטלקי, קוביות תפו"א מטוגנות ומתובלות בתבלינים איטלקיים. אני לא יודע אם זו הצורה אבל מיד זה הזכיר לי ביסלי פיצה ופיצה כאמור, זה איטלקי. לאחר מכן צ'יפס מקסיקני, פרוסות תפו"א מטוגנות מתובלות בפתיתי צ'ילי חריף. כמה פשוט וכמה טעים, חריפות טובה שמתחברת לטעמים הלוהטים של הטוגנים יצרה פה פשוט מנת צד טובה. לשם המחקר, טעמנו גם את הצ'יפס הקלאסי, מקלות רחבים וקלאסיים שאנחנו מכירים מרוב המקומות לרבות וולפנייטס או מוזס. אז נכון שהמשחק כאן היה בסוגי התיבול ובצורת הטוגן, אבל עדיין גם צ'יפס צריך לדעת להכין ולא פעם ראינו מקומות נחשבים שמגישים צ'יפס לא ראוי (יש ניחושים?).

לסיכום

מחירים זולים ואפילו מאוד, אבל לצערי מדובר באחלה "אוכל שיכורים" ותו לא. אני לא יודע אם זו האיכות או עצם ההכנה של הבשר אבל השורה התחתונה היא, שהוא לא מספיק טוב גם כדי להשקיע בו את הסכום המינימלי שהוא נמכר בו. מה שכן הייתי מציין לטובה הם כל סוגי המטוגנים שטעמנו, מדובר בצ'יפס פשוט לכאורה אבל שנעשה בצורה טובה ונכונה. בימים אלו עובד המקום על תפריט חדש ואני, כמו כולנו, מקווה שיהיה טוב יותר.

*** המסעדה נסגרה ***