פאסטל, בראסרי ובר – איש ההמבורגרים ממליץ על חוויה יוקרתית בלתי נשכחת

מסעדת פאסטל נבחרה למסעדה היפה בעולם, אז כמובן ששלחנו את ארקדי איש ההמברוגרים לבדוק את המקום שמתהדר בוייב ייחודי.

בדרך למסעדת פאסטל חשבתי על כך שזו מסעדה בעלת העיצוב היפה בעולם לשנת 2014, ועדיין משום מה היה לי איזה מטען שלילי למקום. רק בדיעבד הבנתי מהיכן זה נובע, השם התקשר אצלי למשהו מאוד פשוט ועממי – פאסטל. כשפתחתי את התפריט הדימוי הזה התרסק לחלוטין. מיד חשתי שהמסעדה משלבת יוקרה, איכות ועידון של מטבח מתקדם. לפני שהתחלנו בשלב הטעים, התבוננתי סביב. הרגשתי כאילו המקום כולו לקוח מתוך סשן צילום למגזין עיצוב. פאסטל לא משדרת באותו גל כמו מסעדות אחרות בהן ביקרתי עד כה. הגג של המבנה התחבר לתקרת המסעדה כמו קרחון צף מעל אוקיינוס חלונות של זכוכית.

בפנים, מטבח פתוח נפרס לאורך כל המסעדה. פינות ישיבה מרווחות הציעו את עצמן למבקרים וקציפות מרנג מדושנות נחו בערימה על הבופה שלצידנו והציעו את עצמם לעוברים ושבים. עם התחושה החיובית הזו התמקמתי בספה הנוחה מול ענית, בת זוגתי והזמנתי שרדונה של ירדן. לגימה מן השרדונה של ירדן הייתה פתיח מעולה לארוחה שלנו. היין מתאפיין במגוון עשיר ומעניין מאוד. הטעמים עקצו בזה אחר זה וגיזוז עדין חתם את המשקה והותירו את החך מופתע. השקתי כוסות לחיים עם זוגתי והתחלנו בחלק הטעים.

סשימי טונה

סשימי של טונה על גרנד סמית' עם צ'ילי, כוסברה וקאשיו מסוכרים הייתה מנת הערב. החיבור היה פשוט אך מתוחכם בהחלט והעיד על טיבו של השף היצירתי החדש בפאסטל – הילל טווקלי. מצד שני במנה היו גם קוביות בסיס של אבוקדו לסשימי. זו יכלה להיות גם הצלחה לולא האבוקדו היה טרי מדי ולווה במרירות גסה שפגעה בשלמותה של המנה (58 ש"ח).

סקאלופ שחוסל במהירות 

הסקאלופ על טעמיו הייחודיים הופכים אותו למנת פירות הים האהובה עליי. המתיקות והעסיסיות שלו כיכבו יפה בסקאלופים הקטנים שהוגשו לנו. הסקאלופ היה מעט מבושל מדי לטעמי אבל המנה לא נגמרה בהם והתחברה נפלא לבסיס – ריזוטו דגנים של חיטה וגריסים, שלא היה טעים כמו שהיה מעניין. המנה כולה התחברה באמצעות ויניגרט נהדר עם זעפרן וחוסלה במהירות הבזק (60 ש"ח).

סשימי אנטיאס

האנטיאס עם התפוז הסיני רקדו ריקוד נהדר. אף על פי שהמנה כמכלול לא הציתה אותי, השילוב היה מפתיע ומעולה. שוב פעם שאפו לשף החד. זרעי העגבנייה לא עשו שם משהו פלאי בסגנון אייל שני ושמן הזית הספיק לדג הטרי, אבל השילוב המבריק נגמר בצביטת דודה של פלפל ירוק ועוקצני ולא הייתי זקוק ליותר מזה (60 ש"ח).

קריסטל שרימפס

מנת השרימפס הייתה הסדק הראשון בקו האלגנטי של מסעדת פאסטל. לפתע הקו היוקרתי פרץ לרחוב והציע מנת סטריט-פוד מעולה בדומה למנות המוגשות ב"המזנון" של שף אייל שני. על נייר פרגמנט עם הדפס לונדוני הוגשו שרימפס קריסטל עם נוכחות מרשימה וניחוח מרווה שנשרפה עימם. בצד נחה מחבת קטנטנה ואיולי צ'יפוטלה מדהים בתוכה. איכות חומר הגלם הורגשה בכל ביס. אחר כך הושטתי יד, כמעט באוטומאט, לכיוון הצ'יפס שהיה במיטבו. לא רק שהעשייה הייתה מדויקת ופריכותו התיישבה נהדר על הרכות הפנימית הנעימה ,אלא שגם התיבול האהוב עליי ביותר, הפמינגטון, לקח את הצ'יפס למקום של כבוד. כל זה סוכם עם ניגוב עמוק במחבת הקטנה עמוסת האיולי ואני כבר הייתי עם רגל אחת בגן עדן (64 ש"ח).

ההמבורגר של פאסטל

ההמבורגר של פאסטל (180 ג') היה יצירת אומנות. השילוב הפופולארי של המבורגר עם כבד אווז (50 ג') הגיע לשולחן עשוי כמעט מושלם, ובמקום לחמנייה הוא טבל בקולי יין סמיך ועשיר. לצידו נחה קציפת פירה מעולה שהייתה חמאתית ויציבה והוסיפה למנה הזו המון. את תוספת הגזרים הצבעוניים פחות הבנתי וגם הבייבי סלק לא התחבר לי במיוחד. הייתי מכנה את המנה הזו מושלמת לולא ההמבורגר היה בסיסי כל-כך ועם מסה פשוטה ללא סגנון או טעם עילאי כפי שקורה במסעדותיו של רושפלד (110 ש"ח).

לסיכום חווית פאסטל

מסעדת פאסטל הייתה בגדר עילוי ודרך מדהימה לפתוח את החך לשנה החדשה. המקום שומר על איכות מרבית בכל מילימטר ובכלל זה גם במנות המוגשות לסועדים. המחיר לא עממי אך בהחלט משתלם למול התמורה הכוללת חומר גלם נהדר, יד מקצועית של שף איכותי וחוויה של טעמים עם הרבה הפתעות ועונג אמיתי. אני וזוגתי לא נשכח בקרוב את המסעדה הזו והיא בהחלט המלצה חמה לכולכם.

על החתום, ארקדי איש ההמבורגרים.

שם: פאסטל. כתובת: שאול המלך 27, ת"א. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ה' 12:00־24:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי