אגאדיר אמבסי וההשקה הנוצצת – מרינה קיגל מדווחת על התפריט החדש של הרשת

מרינה קיגל - כתבת אורחת, 22/07/2015

"אני צריכה להפסיק לחזור כל ערב שיכורה הביתה", אמרתי לעצמי. חזרנו מדושני עונג, משפחה לדוגמא: אמא מבושמת קלות אחרי שתי מרגריטות קוקוס וילד בן שתים עשרה שבע עד מאד. כי כשמשיקים את התפריט החדש של הרשת בסניף אגאדיר אמבסי, אנחנו מתייצבים. גם כי אגאדיר היא בטופ מסעדות ההמבורגר המועדפות על שנינו. בגלל כל מיני סיבות – האוכל הטעים, השירות המושלם – תמיד, ללא יוצא מן הכלל, גם במשלוח הביתה (אם כי אני חייבת להודות, את האוכל של אגאדיר תמיד עדיף לאכול במקום, בשביל להנות מהאווירה). בדרך כלל אנחנו אוכלים בסניף ראשל"צ, יש לנו אפילו שולחן קבוע. הפעם הוזמנו לטעום את התפריט החדש בסניף EMBASSY בבן יהודה 120 בתל אביב.

התוספות החדשות על קצה המזלג

"אמא, המקום נראה כמו דיינר של שנות השישים", אמר הילד בין נגיסה לנגיסה בצ'יפס חדש ומושלם (יש שיגידו שהוא לא מלוח מספיק, אבל לדעתי הצ'יפס הקודם היה מלוח מדי והיה גורם לי להישאר עם שפתיים נפוחות וצמא מטורף, כאילה זה הרגע חיסלתי דלי פופקורן בקולנוע). "תכלס, צודק", הנהנתי אני, מרימה על המזלג חתיכה עסיסית של המבורגר עם תוספת של אמנטל, בצל פריך ובטטה בסניף אגאדיר אמבסי.

אבל רגע, נתחיל מהתחלה

נכון להיום רשת אגאדיר מונה כבר עשרה סניפים, מהם שבעה בבעלותו של איתן טרבלוס ועוד שלושה שייכים לזכיינים (אבל כל המסעדות פועלות לפי הנחיה אחת ברורה – בכל בוקר בכל אחד מהסניפים נטחן בשר טרי לשלושה-ארבעה סוגים של המבורגרים. כל המוצרים טריים ואיכותיים או, כפי שמגדיר זאת טרבלוס עצמו, "שהויטמינים יקפצו מהצלחת".

בתפריט של אגאדיר אמבסי יש גם ככה מגוון עשיר של תוספות, מתאימות לכל חיך, אפילו ביקורתי ביותר. לדעתי כל פעם, כשאוכלים שם, מתגנבת לרשימה איזו תוספת חדשה. ואלה שמות:

חציל עם בולגרית, שמגיעה בדמות של פרוסת חציל שמנמנה ושחומה וענן של גבינה מתובלת מלוחה בנועם – אותה ביקשתי לטעום בנפרד על הצלחת והיא הייתה מצוינת ומעניינת, גם בשילוב עם הבשר.
בטטה פריכה (רצועות דקות-דקות, פריכות-פריכות) – קיבלתי אותה בצורה של תלולית מתולתלת על ההמבורגר (שבחרתי להזמין בלי לחמניית בריוש, כי אני מתיימרת לפליאו, התדמית שבהחלט נשברה בהמשך ע"י שתי מרגריטות קוקוס). המלצה: לפני שאתם סוגרים את הלחמניה על הבטטה – תטעמו אותה. כי לדעתי ברגע שהלחמניה מתלבשת מעליה, הרצועות הפריכות מתחילות לספוג מהמיצים ומתרככות.

בצל פריך – כנ"ל, מאחר והגיע בין הגבינה המותכת לבטטה וצמוד להמבורגר ורדרד ומלא מיץ – הוא הפך לרך תוך שניות ספורות, אבל זה לא הרס את החוויה, כי אפשר לראות את דרגת הקרמול ולדעת שהוא עדיין פשוט מוש (כמו המתמודדת באקס פקטור שמקבל פרגון מהשופטים).
גבינת צ'דר קלאסית – אין לי מילה להגיד עליה, חוץ מ-"שאפו"
בייקון (התוספת הקלאסית שבחר הילד ואף הסכים שאטעם) – נחרך עד כדי מקשה אחת עם הבשר והגבינה. בעיני – טריו מושלם, אבל אולי יהיו כאלה שזה יפריע להם.

התוספות הנוספות החדשות שלא טעמנו הן מוצרלה וחציל בלי בולגרית ופלפל חלפניו (אבל לפי מה שאמרה המלצרית, זה כבר לא כל כך חדש). בכל אופן, נכון לעכשיו ברשימה יש יותר מ-10 תוספות מדליקות שירכיבו עבורכם המבורגר חלומות.

מי אתה, וואגיו בורגר של אגאדיר אמבסי?

"אמא, אם ההמבורגר זה הבניין, אז הלחמניה היא היסוד שלו. אם היסוד מתפרק, כל הבניין מתפרק". חשיבה ביקורתית בגיל 12 זה, בעיני, ההישג ההורי הכי חשוב. מצד אחד, בגיל הזה אוכלים גם את לבנים של איטונג, מצד שני – אכילה מודעת, זה אחלה. המשפט הנ"ל נאמר על וואגיו בורגר (Wagyu Burger) שעשוי מ-250 ג' של קובה ביף משויש ונימוח (ועוד מיליון תיאורים שאת כולם אפשר לסכם ב-"אומנומנום" אחד מתוק). הוואגיו המהמם היה מונח על לחמניית בריוש, שדי התפרקה לילד בידיים, למרות היותה קלויה ושחומה וזה ביאס אותו.

אבל!

בעת ההזמנה ניתנת אפשרות להזמין במקום לחמניית בריוש לחמנייה רגילה (וכולנו יודעים שהלחמניה של אגאדיר אמבסי היא יותר מסבבה).
הילד אוכל מדיום-וול (טוב, אף אחד אינו מושלם), שבעיני (ובעיני יענקלה שיין הדגול שנכח במקום, כי הוא נותן ייעוץ על התפריט) זו לא מידת עשיה נכונה לבשר מדהים כזה.

מסקנה: אם הילד אומר שהוא רוצה את הבורגר הרגיל שהוא מזמין בדרך כלל (מקסי של 220 ג') – לזרום איתו ולא להתחיל את השכנוע הפולני "אבל זה בשר טובבבב יותררררררר".

חוץ מזה, חשוב שתדעו, שנכון להיום נמכרות בכל יום בכל אחד מהסניפים רק 30-40 וואגיו בורגרים, לכן הם גם לא בתפריט הקבוע ורצוי בעת ההזמנה להתעניין אצל המלצרית, כי בעיני (כאישה בוגרת ומודעת לטעמים של הבשר) זאת חוויה קולינרית אקסטרה-אורדינר.

הצ'יפס שהגיע אלינו ממילאנו

"היי, אמא, תראי, הצ'יפס הזה חתוך בצורת סירה, בטח במיוחד כדי לאסוף איתו יותר רוטב!" כן, ילדי הקט. צדקת (כפי שהסביר בהמשך יענקלה שיין). חוץ מזה, הצ'יפס הזה הוא מיוחד במינו כי אין כזה שני בארץ. כלומר יש, אבל רק בסניפים של אגאדיר. לפני שלוש שנים ראה אותו יענקלה במילאנו והתאהב. מדובר בזן תפוחי אדמה מיוחד של חברת מק'קיין (Mc'Cain), החברה המתקדמת ביותר בעולם לכל הקשור לחקר, גידול ופיתוח זנים של תפוחי אדמה במיוחד לצ'יפס. בטיגון צ'יפס אגאדיר הופך לפריך מבחוץ ונשאר רך מבפנים ואילו צורת החיתוך שלו משלימה את החוויה.

ואז, בביסים האחרונים של הבורגר, התגנבה לאוזני שמועה (טוב, המלצרית פשוט דיברה על הקוקטיילים לידי) שיש בתפריט מרגריטה קוקס קפואה. אני יכולה לעמוד בפיתוי של אלכוהול, אבל עד שזה מגיע למרגריטה קוקוס. מרגריטה קוקוס של אגאדיר אמבסי היא לא מתוקה עד כאב, כראוי לכל מנה עם קוקוס, אלא דווקא בעלת טעם מיוחד מאד (מה שגרם לי לבקש עוד כוס וכאמור, לחזור הביתה די שיכורה, אבל עדיין לא ברמה של לסמס הודעות זימה לגברים אקראים).

בזמן שאני שקדתי על המרגריטות שלי, הילד הזמין לעצמו סופלה שוקולד, אחד הקינוחים החדשים של אגאדיר אמבסי. "סופלה" כי "צלחת ענקית מעוטרת קרם וניל עדין, עם גלידת וניל אמיתית ושברי מרנג ליד וולקנו שוקולדי שאם שוברים אותו עם כף, כל הבפנוכו נוזל החוצה בצורה חיננית" זה ארוך מדי. איתי בחר להערים את קרם הוניל על הסופלה, כדי לערבב טעמים ולטענתו זה יצא מושלם.

מחשבות לסיכום הביקור בסניף אגאדיר אמבסי

בעיני, ביקור בכל מסעדה הוא חוויה הוליסטית, המורכבת מאיכות השירות, האווירה מסביב, מהאוכל שמוגש ומהתפריט המגוון. אגאדיר יודעים פעם אחרי פעם ליצור את החוויה ההוליסטית המושלמת עבורי (לפחות בכל אחד משלושת הסניפים שיצא לי לאכול בהם – אגאדיר אמבסי, נחלת בנימין, ראשל"צ). התפריט שמביא כמעט אינסוף אפשרויות (אפילו לטבעונים מבינינו – בייבי בורגר פורטובלו וקינוחים טבעוניים שווים בהחלט – מלבי וקסטה) יחד עם צורת ההגשה, המקום והשירות – משאיר לך מקום רק להיאנח ולהגיד – "די, איזה כיף כאן!".