שי אטנלוב עלה לרגל למוסד ההמבורגרים הידוע וחזר לדווח

הסופ"ש האחרון החל עם געגוע. געגוע להרגשה של בשר משובח בין 2 לחמניות שנטחנות ע"י השיניים בכל החשק ותשוקה. אנוכי (שי), דבאח, עזרי, אסתי ושיר הרגשנו בגעגוע הזה בדרך קוסמית (אך לא נדירה, לעולם לא מסרבים להמבורגר טוב), והחלטנו לעלות במוצ"ש האחרון ליומנגס, אי שם בצומת רופין המעט רחוקה מחולון. אין כמו לחזור למקום שאתה מכיר ואוהב ויודע שלעולם לא תתאכזב בו.

יומנגס – אחרי ההמתנה תבוא הבליסה

משום מה, כל פעם שאנחנו נוסעים לשם אנחנו מרגישים שהצומת מתרחקת מפעם לפעם והרעב גובר בהתאם למרחק. אין אחד שלא מזהה שהגיע למסעדה ע"פ העשן המיתמר מהארובה של יומנגס ובלוטות הטעם מתחילות להתרגש כמו זוג נערים בנשיקה הראשונה שלהם. מגיעים וממתינים קרוב לחצי שעה עד שיושיבו אותנו, ובינתיים הספקנו להתחמם תחת מפזרי החום שהוצבו לרווחת הממתינים. מבחוץ ניתן לראות את השולחנות עמוסים בכל טוב וקשה שלא להזיל ריר ולהרגיש את מפלס הסבלנות שואף לאפס.

ואז, הרגע לו חיכינו הגיע – כרזו בשמנו ורצנו לעבר השולחן בריצה שלא הייתה מביישת את אוסיין בולט בגמר אולימפי בדרך אל הפודיום. מי שהיה ביומנגס יודע שהאווירה של המקום היא בין המיוחדות ביותר שאפשר למצוא בימינו – היחס האישי והלא רשמי מהמלצרים (תכלס, איזה כיף שמלצר או כל אחד אחר מתיישב אתכם באותו השולחן ומדבר אתכם בגובה העיניים?), המלצרים שמתיישבים דואגים לדקלם את התפריט בדייקנות רבה מבלי לפספס אף פרט, ממליצים על השילובים הפסיכודליים שיש למקום להציע, התפריט שכולו כתוב בגיר על גבי לוחות שתלויים על התקרה, טבלת שיאים לא אנושית בעליל (מישהו אשכרה אכל המבורגר במשקל 660 ג' תוך קצת פחות מ-3 דקות! אני כבר לא מדבר על 2.4 ק"ג של בשר שנטחנו ע"י בן אנוש שיש האומרים שהוא מעולם אחר בכלל; שיא שמכבד את המין הנשי העומד על 800 ג' ע"י אישה אמיצה ובעלת קיבולת מרשימה ביותר!). אני ועזרי החלטנו להרטיב מעט את הגרון בעזרת בירה ובחרנו את הבירה המקומית, בעלת שם מאוד מקורי העונה לשם "יומנגס" (תודו, לא צפיתם את זה).

כנפיים תחילה – המבורגרים אחר כך

בתור מנות פתיחה הזמנו את הכנפיים האגדיות במשקל של קילו (חצי קילו – 42 ₪, קילו – 79 ₪). השילוב המדהים של הכנפיים בתיבול חמאת בוטנים וצ'ילי מתוק הוא יותר מאלוהי! הוא מדהים יותר מהשילוב של מסי וניימאר בברצלונה, של מירי נבו ואלי אילדיס בחדשות הספורט, יותר מדהים מהשילוב של אסי עזר ורותם סלע, יותר מדהים מ.. טוב הבנתם את הכוונה שלי. בנוסף לכנפיים, הזמנו בפעם הראשונה (לא יודע למה חיכינו במשך שנתיים) את טבעות הבצל של יומנגס. בתור אחד שלא מחבב טבעות בצל בלשון המעטה, הטבעות של יומנגס שבו את ליבי ואת בלוטות הטעם שלי. הבלילה בבצק בירה, העובי והקריספיות של הטבעות התערבבו נהדר עם רטבי הצ'יפוטלה והברביקיו.

תוך כדי שהזמנו את המנות הראשונות, העלנו גם את הסיבה למסיבה – ההמבורגר האגדי. שיר ואני הזמנו את ההמבורגר הפיני (בשר בקר טחון עם חזה אווז מעושן, חזה מולארד, קשיו ומייפל שניתן להזריק לתוך הקציצה). אני ביקשתי אותו במידת עשייה MW בחיזוק של חזה אווז מעושן מעל הקציצות וחמאת בוטנים מרוחה בלחמניה ועל הקציצות. משום מה, שיר החליטה ללכת על ה-W, החלטה די אמיצה חייב לציין. דבאח הזמין את ההמבורגר האיטלקי (בקר טחון עם גבינת פיקורינו, חמאה ובזיליקום) עם חיזוק של חמאת בוטנים במידת עשייה MW. אסתי ועזרי הזמינו את הפילדלפי (תחזיקו חזק: בקר, חזה אווז מעושן, שמאלץ, גבינת פרובלונה ואגוזי מלך, גבינת שמנת עם בצל ירוק וזעפרן וריבת בייקון) עם חיזוק של בייקון מעל הכל. חייב להודות, היה נראה מדהים ! אגב, כולנו הזמנו את ההמבורגרים במשקל 220 ג' (לא לשכוח את טבעות הבצל, הכנפיים, הבירות והחיזוקים הבשריים מעל ההמבורגר שבהחלט מגיעים למשקל כפול אפילו).

אנחנו בוזזים וזוללים את קערות המנות הראשונות כמו ויקינגים ולא עוצרים אפילו לרגע אחד להסדיר נשימה – הזמן קצר והמלאכה מרובה וחייבים להספיק לאכול כמה שיותר. הכנפיים נעלמו להן תוך פחות מ-5 דקות, דבאח ואני מתחילים קרב אצבעות על תערובת חמאת הבוטנים והצ'ילי שנשארה בתחתית הקערה ואנחנו נראים כמו משתתפים ב"הישרדות" שמתנפלים על לא כלום למראית עין, אך בלוטות הטעם חושבות בדיוק ההיפך. לאחר רגעים ספורים ממש, הגיעו בצעדי ענק יצירות האומנות להן חיכינו.

להלן הממצאים:

הביס הראשון מההמבורגר היה בדיוק כמו שאני זוכר ואוהב: גריסי, בשרני, מתוק, מלוח, רמת הקלייה והטריות של הלחמנייה באותה מידה – עוצם את העיניים תוך כדי לעיסות ותזוזות לסת שבצילום slow motion היה נראה אפילו אירוטי (מודה שיש לי תיקיות של פורנו אוכל במחשב), והביסים מההמבורגר הוציאו ממני את כל הקולות והרגשות שאף מנה אחרת לא יכולה להוציא ממני. שאר חברי לשולחן הגיבו בצורה דומה (באופן לא מפתיע), וחלקם אפילו נאבק בביסים האחרונים על מנת לא להחזיר שום צלחת נקייה בחזרה למטבח.

מילה טובה על הצ'יפס במקום: נאמר רבות על הצ'יפס של יומנגס – ספוג בשמן, גס, לפעמים אפילו כהה מצ'יפס שמגישים במקומות אחרים, אך אף אחד לא טרח לציין את הקריספיות של הצ'יפס. נתחיל מזה שהצ'יפס עובר תהליך טיגון כאשר הוא לא מקולף, ובעצם ככה הוא מוגש. פריך מבחוץ, רך מבפנים – בדיוק כמו שכבודו אוהב. אין צורך אפילו להוסיף מלח לצ'יפס, והוא מצוין לאכילה גם ללא קטשופ, מיונז וכל מה שביניהם.

סיום מתוק

לסיום הזמנו את המילקשייק המסורתי שסוגר את הפינה לאחר ארוחה כ"כ משובחת וטובה. אני, עזרי ודבאח הזמנו מילקשייק בטעם בצק עוגיות וקרם עוגיות (בן & ג'רי) וקצפת מעל – אם שחיתות, אז עד הסוף. החשבון הסופי יצא 683 ₪ (התחלק בין כל החמישה) וכמו תמיד, היה שווה כל שקל ודקת המתנה! אם הייתי מעשן, סביר להניח שהייתי מעשן פאקט שלם רק בשביל להקל על החוויה הקולינרית המאסיבית שעברתי רגעים ספורים לפני כן. נכנסים לרכב, חוזרים לחולון עייפים ומנופחים – אך מעל הכל מרוצים ומשתוקקים לפעם הבאה! (חוץ מדבאח שנרדם ודאג להתעורר בסמוך לבית).

שם: יומנגס רופין. כתובת: מתחם תחנת דלק פז, כביש 4, צומת רופין. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ד' 18:00-02:00, ה'-ו' 18:00-04:00, ש' 12:00-02:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי