האם אור בלאן מצא את ההמבורגר המשובח ביותר בצפון שמסתתר במושב אניעם?

שלחנו את אור בלאן עד למסעדת זיגל שבמושב אניעם שבגולן לטעם המבורגר מבשר אחר, הוא חזר עם גילוי מרעיש של המבורגר מטורף, חוויה מדהימה ובאופן כללי ייתכן שנמצא כאן ההבמורגר הטוב ביותר בצפון!

בין הרים ובין נופים

אני אוהב לטייל ברחבי ישראל, מגיל צעיר אני מטרק בין נחלים, כובש פסגות ועוצר לקפה עם פינג'אן מסורתי מתחת לאיזה עץ אלון עתיק בצד הדרך. תמיד כיף לגלות כמה יפה היא ארצנו הקטנטונת וכמה כיף לטייל בה. אני עוד יותר אוהב לגלות פינות חמד שלא הכרתי, כמו כפר האמנים של אניעם ומסעדת זיגל ששוכנת בו. למי שלא יודע ולמי שלא מכיר, אניעם זה מטר מקצרין, ומי שלא מכיר זה חצי שעה מצפון הכנרת (ואם את הכנרת אתם לא מכירים אז אין לי איך לעזור לכם…). מה אני עושה במקום צפוני שכזה? סופ"ש עם האישה של התרחקות מהכל ושקט נפשי לטעינת המצברים ושיפור מצב הרוח, אהה כן – ואוכל, הרבה אוכל. הגענו למסעדת זיגל בשעת צהריים מאוחרת, רעבים למשהו שאפשר לנעוץ בו שיניים בהנאה. המסעדה עצמה ממקומת בלב כפר אומנים מגניב (הורים עם 2.5 ילדים? זה ה-מקום בשבילכם כשתטיילו באזור) והנסיעה אליה משרה עונג ורוגע, בכל זאת נוף הגולן.

פתיחה בקטנה

בשביל לעורר את מיצי הקיבה, רותם, הבעלים והשף של זיגל, הגיש לנו מנה קטנה ויפה של כבד אווז על מצע של חלת שבת וריבת דלעת מיוחדת מעל. מודה, שילוב שלא מייד קופץ לי בסקאלת ה"זה הולך להיות טעים" ובדיוק בגלל זה היה כ"כ כיף לגלות טעם חדש. ריבת הדלעת נעה על הטווח של טעים בטירוף לטירוף טעים. לא מתוקה מדי, לא דלעת מדי ומחליקה בגרון בנעימים. שילוב כבד האווז עם ריבה שהוכנה במקום על מצע חלה עדין פתח את התיאבון ועשה חשק להמשך, רק חבל שהכבד היה נע מדי – רותם הסביר שזה בגלל שינוי אספקה שהם ביצעו והבטיח לי שזה לא יקרה שוב.

וכאילו זה לא הספיק אז אשתי הזמינה גם מנת של מרק היום, כדי להתחמם טיפה ברוחות הצפון הקרות. מרק היום היה אפונה והאפונה הייתה מעולה! מרק עשיר, ממלא ומחייה גוף עייף אחרי נסיעה בכבשי הגולן. דמיינו לכם יום טיולים, עייפות צהריים נוחתת על העיניים שנעצמות לאט מתלאות המסע ואז מגיעה קערה מהבילה של אפונה בצורת מרק. הרגע שבו תחושה פוגשת מרק שמחייה את שמחת הפה והחיים. בין הביסים שתינו "מיץ קשת", שזה מיץ 100% טבעי שמיוצר בקיבוץ קשת (בצידו השני של הכנרת). הלכתי על סלק ותפוח עץ, היה משונה ומיוחד. לא בטוח שאזמין כזה שוב כי הסלק לא קשור לשום דבר, אבל הטריות והטבעיות מורגשים בכל שלוק. שווה לנסות.

ההמבורגר של זיגל

עזבו הכל, באמת הכל – כבר מהביס הראשון ידעתי שזה הולך להיות אחד ההמבורגרים הטובים ביותר שאני הולך לטעום השנה. איך? הבשר מתפרק בעדינות על הלשון וממלא את חלל הפה בתענוג נימוח של טעם בשר חלק ועשיר. הקציצה (שעשויה מ-70% מכסה אנטריקוט) הגיעה במידת עשייה מושלמת של MW והבשר היה כל כך טרי, טוב ועסיסי שהרגשתי צורך עז להעיף את הלחמנייה ואת הירקות ופשוט לטרוף אותה כאילו היה מולי סטייק משובח. פעם ראשונה שהרגשתי שהירקות בכלל מפריעים לי, מאיפה החוצפה של העגבניה או החסה לגנוב מקום בפה שלי? מדוע הבצל הסגול לוקח ממקום הבשר בביס? לא ברור. חברים, אני רשמית וחגיגית מכריז על ה-קציצה של הצפון! 250 גרם של בשר עגל משובח (67 ש"ח) בצורת קציצה שנעשת במקום עם הקפדה על טריות ואיכות מזכים את ההמבורגר של זיגל בתואר הכבוד. עונג עילאי שנמס בפה לכדי חוויה מרטיטה ושונה מכל המבורגר שהכרתם.

סימן האיכות של הזיגבורגר היה אחרי שיצאנו מהמסעדה. לא הרגשתי כבדות, עייפות או תחושה של "אוי לעזאזל למה אכלתי יותר מדי", שבדר"כ מלווה ארוחה שכזאת. עקרונית אני גם אמור לדווח פה על הצ'יפס שבא יחד עם המנה, אז הצ'יפס היה מהסוג הדק והתעשייתי, לא מעניין נכון? אם היה אפשר בתור תוספת הייתי מזמין עוד זיגבורגר ולעזאזל עם הצ'יפס!

פטיפורים של זיגל

ואחרי הארוחה הדשנה הגיעה שעת המצוות – הקינוחים, כי אתה לא נוסע עד ל"יו אני לא מאמין כמה זה רחוק מהכל ואיך לעזאזל מישהו חי פה" רק בשביל המבורגר. רותם הוציא לנו מהמטבח צלחת פטיפורים (אל תתלהבו זה היה פרווה, בכל זאת זיגל כשרה) שצולחתה ביד אומנותית ועליה 6 מיני-תפנוקים מתוקים. אני לא אמנה כל פטיפור ופטיפור, אסתפק בלומר שהצלחת ממלאת כל חשק למתוק, שהמיני-פאי לימון הוא בגדר חובה והמיני-קרמבו העלה לי חיוך על השפתיים (תסתכלו בתמונה ותבינו למה).

לסיכום החוויה בצפון

מצאתי כנראה את ההמבורגר הטוב ביותר בצפון, במסעדה שממוקמת בלב נוף מהטובים ביותר שיש לארצנו להציע. המטבח עשיר וטעים, הצוות חייכני ומסביר פנים והחוויה כולה שווה שתשימו את אניעם ואת מסעדת זיגל על מפת העצירות שלכם בטיול הבא בגולן.

*** המסעדה נסגרה ***