Puzzle Food – אמא של יאיר תמיד אמרה לו שלא משחקים באוכל, אז אמרה…

יאיר פרייס, 19/07/2016

רובנו בחיי היום יום מעדיפים לבחור בעצמנו מה נצרוך ולא לקנות עסקאות חבילה. כשקונים בגדים אנו מעדיפים לבחור מכנס, חולצה ונעליים שאהבנו ואנחנו מחליטים מה הולך עם מה, לפי טעמנו. איך הייתם מגיבים אם הייתי אומר לכם שאי אפשר לרכוש ככה? שהכל הולך כחבילה? שהחנות החליטה איזה מכנס הולך עם איזו חולצה ועם איזה נעליים ושבמקרה הטוב אפשר להחליף את צבע השרוכים? לא יעלה על הדעת, נכון? אז למה במסעדות נראה לנו הגיוני שיחליטו עבורינו איך נראת המנה? Puzzle Food באים לשבור את הקונספט הזה.

מה זה Puzzle Food? לא, לא מדובר במשחק פאזל אכיל אלא ברשת מסעדות מזון מהיר, איכותית וטריה של כריכים בהרכבה עצמית בפיקוחו של השף דניאל זך (ממסעדת אסיה מוניקה). בהרכבה עצמית הכוונה שלא עוד מנות מורכבות וקבועות שהלקוחות יכולים במקרה הטוב להזמין בלי רוטב או בלי עגבניה או בתוספת חמוצים, אלא מנה בהרכבה אישית, מהתחלה ועד הסוף. מבחירת סוג הלחם: לחמניית המבורגר/פראנה/חלת שבת מתוקה/בגאט או ללא לחם כלל, על צלחת, בחירת הבשר: המבורגר/אנטריקוט מעושן/אסאדו מעושן/כרע עוף מפורקת/קבב/אונטריב/חזה עוף או סביח רחמנא ליצלן לצמחונים שבינינו. כמובן שאפשר לבחור את הרטבים: מיונז/ברבקיו/איולי לימון ירוק/טחינה/חמאת בוטנים חריפה/קטשופ קארי ועוד או את הירקות שיהיו בכריך. בנוסף שלל תוספות מעניינות כגון: צ'טני צ'ילי אננס/פלפל קלוי/ ארטישוק אלא רומנה/ביצת עין/ביצה חומה ועוד. כמובן שליד הכריך ישנן תוספות קלאסיות כגון כנפיים/כרובית אפויה בטחינה/ פלחי תפוא ונאצוס עם צ'ימיצ'ורי.

יצאנו לבדוק את Puzzle Food ומצאנו תירוץ לשחק באוכל

המסעדה ממוקמת במתחם העסקים עזריאלי חולון. ראשית אציין שכך צריכים להראות מתחמי עסקים. שורה של בנייני משרדים עטופי זכוכית ומודרנים מקיפים מתחם מרובע ושטוח המלא במסעדות וחנויות. באחת הפינות ממוקמת מסעדת Puzzle Food שעם הגעתי למקום, כבר חיבבתי אותה. בכניסה קיבל את פני מעיין בר עץ מאורך, עליו נחים להם בערימה ירקות ופירות טריים, לצד קופסאות "דוגי בג" ממותגות. הרגשת ה"שוק" ניחנה במקום – רצו לשדר טריות ודי הצליחו. רוב מקומות הישיבה הן בחוץ, מינוס במדינת קיץ נצחי כמו ישראל, אך נוכחות שמשיות מסיבית ורוח שנשבה לאורך כל שהותנו הפכה את החום לסביר. באזור הישיבה מפוזרים עדניות עם עשבי תבלין שונים, פומפיות ומטרפות שלתוכן הוכנסו מנורות קטנות שהשלימו בחינניות את הרגשת הטריות וה"מקום של אוכל" שרצו ליצור.

את פנינו קיבלה מלצרית סופר נחמדה וחביבה בשם אילנה. אילנה ישבה לצידנו והסבירה ארוכות את הקונספט תוך כדי שהגישה לנו את התפריט שהוא מעיין טופס בחירה רב ברירתי המחולק לקטגוריות בחירה של סוג הבשר, סוג הלחם, הרטבים, הירקות, התוספת במנה והתוספת לצד המנה. בתוך הקטגוריה מופיעות כל האפשרויות הרלוונטיות והסועד פשוט צריך לסמן x בריבוע הקטן לצד בחירותיו. למתקשים ישנו גם תפריט רגיל שבו מוצעים שילובים מומלצים. כל המלצה פרי פיתוחו של אחד השפים במקום או של אחד הבעלים. אילנה ישבה איתנו והמליצה על שילובים מעניינים בעיניה והבהירה שניתן כמובן לשלב מספר סוגי בשר.

כמה כבר אפשר להיות מופתע מלימונדה?

אמא תמיד אמרה שלא משחקים באוכל. זה אחד הדברים שמעולם לא הבנתי, הרי לשחק באוכל זה הכי כיף! אבל, כשבאים למקום פעם ראשונה יותר חשוב לנו לסקור את טיב המקום ואיכות האוכל. לכן החלטנו לא להשתגע ולציית להמלצות המלצרית. ראשית התחלנו עם לימונדה אדומה – מדובר בלימונדה טריה המיוצרת במקום ומעורבבת לדברי אילנה החיננית עם תות שדה בדרך כלל, הפעם עורבבה עם פטל. האמת, הופתעתי. היה סופר טעים ומרענן, הרבה מעבר למה שציפיתי לקבל מפאסט פוד. טעם הלוואי של הפטל השלים את הלימונדה בצורה מושלמת. המשקה אומנם טיפה מתוק מידי לטעמי והייתי מעדיף להרגיש יותר את חמצמצות הלימון אך אין ספק שפתיחה חזקה ביותר של Puzzle Food. כ-13 דקות אחרי שהזמנו, הגיעו טבעות הבצל שמבט חטוף הספיק כדי להבין שהן נעשות במקום ואינן מוצר תעשייתי קנוי. הטבעות מוגשות בצורה אסטטית במיוחד, מתובלות בצורה פיקנטית עדינה ומוגשת לצד איולי לימון ירוק ומיונז ברבקיו. במשפט אחד פשוט חגיגה לעיינים ובמיוחד חגיגת טעם.

ואז המשכנו עם המנות העיקריות

בעיקריות בחרנו מהתפריט הרגיל של Puzzle Food, בכל זאת, פעם הראשונה עם שלל אפשרויות כ"כ מגוונות, העדפנו להיות מהמתקשים. לפי עצת המלצרית בחרנו ב"קצב ממנהטן" – המבורגר, פרוסות אנטריקוט מעושן, מלפפון חמוץ, ביצת עין ולפי עצתה של אילנה גם הוספנו רוטב חמאת בוטנים חריפה, הוספנו בצל מעושן והחלפנו את לחמניית ההמבורגר ללחמניית פראנה מרוקאית רכה. זוגתי לקחה את "po'boy" – אונטרייב שבושל לילה שלם בתוך רוטב ברבקיו עדין עד כדי מצב מתפורר ("שערות בשר" כדברי המלצרית). האונטרייב הוגש בתוך בגאט, עם רוטב מיונז ברבקיו, רוטב חמוץ חריף, חסה וחמוצים. הוספנו ליד המנה גם כרוב כבוש, ואת הרטבים: קטשופ קארי אדום, רוטב פלפלים קלויים פיקנטי ומיונז ברבקיו. קיבלנו גם סלט קולסאו קטן, סלט ירוק, זיתים דפוקים, גמבה ובצל צלויים וכתוספת פלחי תפוחי אדמה.

אז איך היה?

נתחיל מהסוף. ראשית נציין שמדובר במנות לא קטנות בכלל שבהחלט מספיקות לארוחת צהרים טובה, במיוחד ביחס לתמחור הנוח, בין 30 ל-55 ש"ח לעיקרית, ואם תקחו את העיסקית של Puzzle Food, אז בתוספת של עשרה שקלים בלבד תקבלו גם תוספת (סלט/ פלחי תופ"א) וכוס שתיה קלה. הרטבים כולם ללא יוצא מן הכלל היו פשוט מצויינים! קשה לי לבחור בטובים יותר או טובים פחות, חלקם פחות השתלבו עם הסנדביץ' בעייני (איולי לימון) וחלקם יותר, אבל כולם היו פשוט מעולים. הלחמים היו טריים וטעימים, כנ"ל לגבי הירקות והסלטים. פלחי תפוחי האדמה שהיו שחומים וקריספים מבחוץ ומעט "אל דנטה" מבפנים היו טובים אף הם. אישית הייתי מעדיף קצת יותר נימוחות בפנים, אל דנטה בתפו"א זה לא משהו שקורץ לי אבל עדיין מנה טובה.

ה-po'boy היה מצויין, בשר האונטרייב המפורר נתן הרגשה של מעיין סלופי ג'ו רך ועסיסי בעל פרופורציות בשר/באגט מדוייקות, שהשתלב מצויין עם החמוצים, הכרוב הכבוש והרטבים. פשוט מנה מצויינת! הקצב ממנהטן היה סנדביץ' בעל קומבינציה מעולה. לחמניית הפרנה הרכה שהומלצה ע"י אילנה הכילה ועטפה בצורה מצויינת את הסנדביץ' שהיה לא קטן כלל. רוטב חמאת הבוטנים הפיקנטית בקושי הורגש אבל נתן אפטר טייסט נחמד. פרוסות האנטריקוט המעושן היו חביבות במיוחד ויחד עם הבצל המעושן נתנו ניחוח על האש משכר.

בגדול הייתי קרוב לתת למקום ציון כמעט מושלם. נקודת התורפה היחידה הייתה קציצת ההמבורגר. עבורי, ככתב קהילת המבורגר ישראל זו נקודת תורפה משמעותית במיוחד. אומנם הקציצה מבשר טרי שנטחן במקום, אך לא נשאלתי למידת הצליה המבוקשת. כשביררתי את העניין נמסר לי שמידות העשיה במקום אחידות – וול דאן מסתבר. עובדה זו יכלה להיות לא מאוד בעייתית, אם ההמבורגר היה עבה או שומני יותר, כי בכל זאת מדובר בפאסט פוד. לצערי מה שקיבלנו הייתה קציצה די יבשה לדברי זוגתי, אוסיף ואציין שהיא הייתה גם דחוסה ובעלת מרקם עיסתי שהזכיר במקצת המבורגרים תעשייתיים. בקיצור, הקציצה אומנם הייתה ממש נפילה, אבל כל השאר היו פשוט מעולה. האם כל המסביב המעולה הספיק כדי לחפות על הקציצה בסנדביץ'? לא ממש. טעמה ומרקמה בצבצו מבעד לכל השאר, לכן המנה ככלל מדורגת ברמה בינונית.

הקינוח שקנה את יאיר?

אחרי האוכל קיבלנו בהפתעה סלסלת פירות קיציים על קרח לקינוח. ליתר דיוק אבטיח, מלון כתום וענבים שחורים עם גרעינים (מסתבר שעוד יש דבר כזה). אני לא חסיד גדול של קינוחים, אבל אם כבר קינוח שבא אחרי ארוחה גדולה וכבדה בחום הקיץ הישראלי אז פירות קייצים וקרים זו אכן הבחירה הקלילה, המרעננת והנכונה!