לה ביסטרו בר – גיא בדק הטבה לקהילה והתענג על הסטייק החדש והמסעיר

כשנשלחתי לעשות ביקורת על מסעדת לה ביסטרו בר בחולון לא התלהבתי, בלשון המעטה. חולון אף פעם לא הייתה יעד גסטרונומי מבחינתי, וכל ביקור בעיר הזו לווה במפח נפש קולינרי. אם כבר יצאתי מגוש דן דרומה, תמיד העדפתי את היכלי ההסעדה של רשל"צ או אפילו לעצור בפונדק אסא לחומוס וסטייק לבן. מצד שני, כשאיש ההמבורגרים קורא, סרג'יו יוצא.

המסע המופלא לחולון – לה ביסטרו בר

נסעתי יחד עם השפית הפרטית למרכז עזריאלי חולון. שם, בינות רשתות קאז'ואל כמו קינג ג'ורג' וריבר, מסתתרת לה מסעדת "לה ביסטרו בר". לה ביסטרו בר ממתגת את עצמה כביסטרו צרפתי והתפריט שלה כולל את כל החשודים המידיים: סלטים, פסטות, פיצות, שניצלים, וכמובן, המבורגר. מקום שכל אחד יוכל למצוא את עצמו בו. זו מסעדה שמנסה ללכוד לא רק את דיירי מכלאות ההייטק בצהריים, אלא מציעה גם ארוחות בוקר ובערב משנה את פניה למעין גסטרו בר למקומיים. המסעדה מעוצבת בסולידיות מאופקת, עם הרבה גווני חום ושחור על הקירות והשולחנות, והיא צופה לעבר פארק אריאל שרון הנאה דרך חלונות ויטרינה גדולים, המשרים על הסועדים בה נינוחות ונעימות. יחד עם פס הקול, שנשמע כאילו נלקח מרשימת הניגון הפרטית שלי, החששות מפני עוד ביקורת רעה (בחולון) החלו להתפוגג.

הצצה חטופה בתפריט הצהריים והזמנו את הראשונות. כרובית בטחינה עם סלסת עגבניות (32 ₪, 24 בצהריים), קרם חצילים (32 ₪, 21 בצהריים) וקרפצ'יו סינטה (42 ₪, 28 בצהריים). הכרובית הייתה סיפתח מצוין לארוחה. צלחת גדולה עם כרובית מטוגנת בצורה מדוייקת, יחד עם סלסת עגבניות איכותית שחגגו בפה בטריות מתפצחת. טיפה עודף שמן, אך הוא לא האפיל על הקראנצ'יות של שאר הרכיבים. מצד שני, קרם החציל אכזב. הוא היה כמעט חסר טעם ובעל מרקם סתמי, והגיע יחד עם ביצה קשה שחוממה יתר על המידה מעליו. מעט יוגורט או חרדל היו שוברים את הטעם המונוטוני והופכים אותו למנה מנצחת כמו במסעדת "חדר האוכל". הקרפצ'יו היה מבשר לא רע, אבל סבל מעודף חומץ בלסמי מתקתק. הורדתי את הרוטב ונהניתי מפרוסות הבשר הנא כמו שהטבע התכוון.

סטייק כזה עוד לא טעמתם

הראשונות היו חביבות, אבל באנו בשביל לבדוק את ההטבה של לה ביסטרו בר לחברי קהילת המבורגר ישראל – סטייק אנטריקוט 300 ג' עם גבינה כחולה וביצת עין, שהוזמן במידת מידיום-וול. הסטייק הגיע צלוי בדיוק כמו שהזמנו, עם שכבה דקה של רוטב גבינה (לדעתי דנאבלו) ועליה ביצת עין עם חלמון נוזלי. ביס ראשון והטעמים מתפרצים בתוך חלל הפה. מיצי הבשר, יחד עם החלמון הנוזלי התמזגו בצורה מושלמת והותירו את החיך פנוי לסיומת ארוכה אך עדינה של רוטב הגבינה. זו מנה שמיועדת למי שלא נרתע מעושר של טעמים חזקים המגיעים מפרודוקטים טובים ויד מיומנת במטבח. עם הסטייק קיבלנו סירות תפוחי אדמה שסגרו את הפינה הפחמימתית, וסלט ירוק עם רוטב חמצמץ ששבר את העושר של הסטייק, חבל שבסלט שלי היה מעט מדי רוטב, אבל זה מה שנקרא צרות של עשירים. הסטייק עם הטופינגים, תפוחי האדמה ו-1/2 ליטר של בירה אלכסנדר במחיר מצחיק של 120 ₪ בלבד במסגרת ההטבה, ככה שבנוסף לטעמים מרגשים מקבלים תמורה מצויינת למחיר.

ובגלל שסטייק אחד זה לא מספיק לזוג, הזמנו גם את המבורגר ה-LBB נורמנדי (64 ₪), גם הוא במידת מדיום-וול. ההמבורגר שהתפריט הבטיח כולל 250 ג' בשר משובח שנטחן במקום, ירקות, גבינת פרמז'ן ופנכה של יוגורט עיזים בצד. ה-LBB הגיע עם בשר איכותי וטרי, עליו גבינה שתרמה עסיסיות רבה למנה והכל בתוך לחמנייה אוורירית שנאפתה במקום. היוגורט שצורף למנה לא תרם לה בשום דרך והיה די מיותר, במיוחד ליד מנה עשירה כל כך. גם ללא היוגורט, זה היה המבורגר מצוין, שהוכן ע"י שף שיודע מה הוא עושה. ליד ההמבורגר הגיע השותף הטבעי, הצ'יפס של לה ביסטרו בר שהגיע מאותו שטאנץ' של צ'יפס ברבות ממסעדות הבשר.

סיכום החוויה – לה ביסטרו בר

התרווחנו על הכיסאות אחרי הארוחה, למרות שלא הייתה כבדה כמו שציפיתי. ביקור בשירותים הנקיים, גם מיד אחרי המולת הצהריים, והגענו למסקנה המתבקשת: לה ביסטרו בר צריכה להיאבק על ליבם של עובדי ההייטק מהמתחם מול רשתות בעלות מוניטין שהולך לפניהן והיא עושה זאת בכבוד מבלי לפחד מהתחרות העזה. אם רמת המוצרים תישאר גבוהה והמחירים נוחים, לשאר המסעדות במתחם מצפה תחרות קשה.

* הכתבה בשיתוף המסעדה

*** המסעדה נסגרה ***