צחי מגלה חטאים מענגים בהרצליה שאי אפשר להתעלם מהם

צחי כהן,

מסעדת עד העצם הרצליה עברה זה לא מזמן מתיחת פנים, חידוש מהמסד ועד הטפחות ורענון מזמין. המקום עבר שיפוץ לשיפור החוויה והתפריט עבר שדרוג לשיפור האכילה, שכולל הכנסת מנות מרשת הבת "עד העצם אקספרס". כתבנו העשוי ללא חת, צחי כהן, נפעם לגלות את המסעדה המחודשת.

המלצר בן הסמיק קלות, לפני שפצח בווידוי – "פירות ים לא אכלתי בחיים", אמר כשנשאל אם הוא ממליץ על איזו מנת שרצים טובה מתוך התפריט. נעצתי בו מבט חוקר ודרשתי לדעת: "אתה בטוח?"' הוא היסס קלות. "טוב, טעמתי פירות ים בחו"ל, אבל שם אלוהים לא רואה", אמר ושלח מבט מפוחד לעבר נקודה בחלל, שבה – אני מניח – ממוקם המלאך התצפיתן שרושם מה שהוא רואה ומעביר הלאה.עד העצם הרצליה, קרדיט: אפיק גבאי.

וכאן?

"אחי, חטאתי פעם אחת עם ההמבורגר הכפרי, שבא עם גבינה". הוא צודק. שווה לחטוא ב"עד העצם". ביקרנו במסעדת האם של עד העצם הרצליה פיתוח, שנפתחה לפני כשלושים שנה ועברה לאחרונה רענון ומתיחת פנים. אחד הצעדים שננקטו הוא שילוב התפריט המהודק של רשת הבת "עד העצם אקספרס" בתוך התפריט הנרחב של המסעדה הוותיקה. כלומר, אפשר להיכנס לאכול ב"עד העצם" המיתולוגית וליהנות ממנות טעימות, באיכות טובה ובמחיר משתלם.

לקחתי עמי את אבי שושן, דובר איכילוב, והתלוצצנו בדרך שאם האוכל לא יהיה טוב תמיד הוא יוכל לארגן לנו מיטה במיון, עם חלון שמשקיף לים. אבל האשפוז יצטרך לחכות לפעם אחרת, כי האוכל היה מקסים. המנה הראשונה שנחתה על השולחן היתה סלט הבית. זהו, בעצם, סלט ירקות עם עגבניות שרי, חסה ופרוסות מלפפון השוחים להם בהנאה ברוטב חמוד שהוכן ממיונז וחרדל. הירקות היו טריים והרוטב השרה עליהם שמחת חיים שאין בי. אולי כדאי שאתמרח בו בבית.סלט הבית של עד העצם הרצליה, קרדיט: אפיק גבאי.

מתחילים בחטאים – הבשר של עד העצם הרצליה

הכנסת התפריט הבורגרי של "אקספרס" לתוך "עד העצם" מטה את היחס הדמוגרפי לטובת הקציצות, שהפכו למיעוט גאה ודומיננטי. אבל אי אפשר לבקר ב"עד העצם" מבלי להתפתות למנות הדגל האולד פשנד, שאינן קשורות כלל לתהליך ההמבורגריזציה. אז הזמנו אוסובוקו טלה מעושן (105 ₪). המלצר בן התריע שבשר כבש הוא "שונה", וצריך לאהוב אותו בשביל לחבב את המנה. התלבטנו, אבל בגלל שהרפתקנות היא שמנו השני החלטנו להיות נועזים. שוק הטלה הגיע על מצע של פירה בחמאה, עם בצלים חרוכים. היה זה מעדן אמיתי. ניכר שהבשר הנימוח בילה כמה שעות טובות במעשנת, שהובאה למקום ממיזורי ומוסקת בבולי עץ אקליפטוס. אגב, אשמח אם ינסרו את כל עצי האקליפטוס השתלטניים מדיי שצומחים בארץ ויהפכו אותם לחומר הסקה. לטיפולכם, אודה. בודדנו את נתחי השומן שהיו צמודים לבשר וגירשנו אותם לפינת הצלחת. מוקצים. אבל בסוף נכנענו וטרפנו גם אותם, בהנחה שאלוהי הקלוריות עסוק עכשיו בעניינים אחרים. האוסובוקו הוא תבשיל קדירה, שאוהב שמניחים לו לנפשו ונותנים לו את הספייס שלו. הבשר היה רך כמו חמאה, עדות לכך שהקדירה התבשלה לפחות ארבע שעות.האוסובוקו של עד העצם הרצליה

עד שהטלה הגיע הסתערנו על חלת הבצל המיתולוגית של עד העצם הרצליה, שהיא למעשה בצל, בירה וקמח בטיגון עמוק. המנה מוגשת עם רוטב צ'ילי (28 ₪). סוד הקסם שלה הוא בפשטות. כמו חטיף ממכר, שאתה לא מבין למה אתה ממשיך לזלול אותו, כך אי אפשר להפסיק לנשנש את חלת הבצל. "אתה מודע לזה שאתה אוכל סותם עורקים?" הוא שאל. משכתי בכתפיי והמשכתי כאילו כלום. חוסר מודעות עצמית היא ברכה.חלת בצל של עד העצם הרצליה, קרדיט: אפיק גבאי.

כמנה עיקרית, הזמנו את ההמבורגר הכפרי המומלץ (52 ₪), שלדברי המלצר בן הוא היהלום שבכתר. מדובר על 200 גרם של קציצת בקר עם גבינת גאודה, שמוגשת עם עלי רוקט ופרמזן. כאן זה לא סוסו ובניו, אבל הבורגר היה סבבה, אוורירי ובשרני בעת ובעונה אחת, עשוי במידה הנכונה ולא שומני מדיי. זה הזכיר לנו שכדי להתענג על המבורגר מצוין לא צריך יותר מבשר איכותי, בצל ופלנצ'ה שמאפשרת צריבה טובה. שלושת התנאים האלה התמלאו, לשמחתנו. הלחמניה הלבנה שעטפה את הקציצה היתה סתמית למדיי. לצד ההמבורגר קיבלנו פירה צ'ילי בעל גוון כתמתם, שהיה חרפרף ועם זאת עדין. כמוני.ההמבורגר העסיסי של עד העצם הרצליה, קרדיט: אפיק גבאי.

לגמנו שני קוקטיילים. האחד גרין ג'ין (32 ₪), המורכב מג'ין, אפרסק, לימון, ג'ינג'ר, אייל ופרוסת מלפפון לקישוט. השני, ברמבל עם וודקה (32 ₪), פירות הדר, פסיפלורה ופירות יער. שניהם הגיעו עם מתיקות לא מוגזמת ועשו את העבודה. צריך לציין לטובה שתי מנות פתיחה ראויות: קרפצ'יו סלמון כבוש (39 ₪) עם בצל אדום קצוץ, פלפל צ'ילי ומלח ים אטלנטי. מנה ענוגה לחיך. מנת החציל פטה עיזים, הייתה גם יפהפייה וגם נטולת גלוטן.עד העצם הרצליה - קוקטיילים ונהנים

הגיגים ומחשבות על המסעדה הוותיקה

"עד העצם אקספרס" שינתה את חוקי המשחק בשוק המזון הישראלי בכך שהציגה המבורגריה משודרגת, שהולכת על קונספט מצומצם, אבל עושה אותו מדויק. ויש גם את עניין התדמית. בנוסף, בניגוד לרשתות המבורגרים נפוצות, זו לא פדיחה להיצפות בולס שם. זה אפילו קצת מגניב, בקטע צעיר שלא לוקח את עצמו ברצינות יתירה. אם יש משהו שאנחנו שונאים זו התחזרות הגורמה של מסעדות שף. את זה, למרבה ההקלה, לא מצאנו ב"עד העצם". למרות שה"אקספרס" הולכת עם רוח הזמן ועושה את מה שהיא עושה פשוט ויעיל, נשמנו לרווחה כשגילינו שהמסעדה הוותיקה על רמה יציבה, כמו פעם, ולא מתפשרת כדי לשאת חן בעיני הצעירים. האוכל משביע ונותן ערך לכסף, וכל זה מתנהל באווירה קז'ואלית שלא מלחיצה אותך להתהדר בלוק נוצץ או מאלצת אותך לנקוט נימוסי שולחן של בן אצולה. אל תטעו בנו, אנחנו הכי אליטה. אני נצר לגאון מוילנה ושותפי לארוחה הוא נינו של רב מקובל, שטמון בקבר בנתיבות, כזה שעולים אליו לרגל ומבקשים שידוך. אני הסתפקתי בתפילה לזיווג.

עם שני המנוחים, נשמתם עדן, כבר אי אפשר לצאת לבלות. וחבל שכך משום שנראה לי שלא היו מתנגדים להיכנס לראש טוב עם רפואי כחלק מהריטואלים של חמישי שמח. במקום לקרוע את העיר עם החבר'ה שאין לנו דשדשנו לתוך "עד העצם" עייפים מהחיים והושבנו במובלעת הכי פנימית, ליד חבורה של מבוגרים שדנו בכובד ראש במצב מערכת הבריאות. אז הנה קהל היעד הנלהב של "המערכת" עם מיקי חיימוביץ'. בניגוד לשולחן השכן, אנחנו לא מהמזדעזעים מהתחקירים של "המערכת", אבל בדומה להם סברנו שקינוח הנמסיס ברולה – מנת שוקולד מושחתת עליה שכבת קרם ברולה ועל זאת רובצים בכיף פרוסות בננה מקורמלת ושבבי פיסטוק – הוא החטא המושלם, גם אם בגללו צריך לעבור צינתור בפריפריה.עד העצם הרצליה - נמסיס בורלה

לסיכום מתיחת הפנים של עד העצם הרצליה

"עד העצם" משתרעת על פני חלל מרווח, עם כמה מפלסים, שלמרות גודלו עדיין יש בו עדיין סוג של אינטימיות. עם זאת, זה ממש לא לוקיישן רומנטי. הסגנון הוא של דיינר אמריקאי. לא מתיימר, לא מתנשא, נגיש. המקום סופר מתאים למשפחות. סופסוף יכולה לשבת משפחה (או חבורה) באותו שולחן וכל אחד ימצא מה לאכול, בכל טווח מחירים. הנער המתבגר יכול להזמין ארוחת אקספרס עם שתיה קלה ללא הגבלה ב-45 ₪, אמא שלו דקת הגזרה תאכל פילה דג, האבא הנהנתן יירד על סטייק אנטריקוט והבת הבכורה ששומרת (או האח הגיי המוקפד) יסתפקו בטורטיה עם עוף או סלט ירקות טרי. לא בכדי שוכפלה ההצלחה לפני כשנתיים לסניף שני של המסעדה בקניון כפר סבא הירוקה, מקום רווי משפחות.

*** המסעדה נסגרה ***