לופט – דודו רוז עם מעשה בעסקית סקסית ועסיסית בראשון לציון

דודו רוז - כתב אורח, 13/09/2016

אז הגיע חג חמישי שמח סוף כל סוף. הילדים חזרו למסגרות וגם אנחנו לעבודה ולשגרה, אמרתי שגרה? אמרתי פינוק של פעם בשבוע – הפעם הגיע התור של Loft.

תחושה לפי שעה – Loft

בימי ראשון עד רביעי אני נוהג לקחת לעבודה אוכל שנשאר מהסופ"ש ובד"כ מספיק לי גם ליותר מ-4 ימים (אל תשפטו!). יום חמישי תמיד נשאר יום קדוש שבו אני נוהג להתפנק ולצאת לאכול מחוץ לעבודה, משתדל בקרבת מקום. אני עובד באזור התעשייה הישן של ראשון לציון, במרחק הליכה ממתחם הרובע על שלל האפשרויות שבו; הסוהו, מיטבול, אפילו נאפיס, וכמובן – Loft. יצא לי לבקר לא מעט פעמים במסעדת Loft, הן בשעות הצהריים והן בשעות הערב והלילה ומה שתמיד הפליא אותי ועדיין – זו האווירה המגוונת: בצהריים המקום מתאים לפגישת עסקים וגם לכל מי שמתחשק להתפנק בעסקית אולי הכי משתלמת באזור, מוזיקת רקע לא רועשת מדי ואווירה מאוד נינוחה. בלילה המקום עובר שינוי והתחושה היא יותר של דיינר אפלולי ואולי קצת חשוך, המון קהל צעיר ואלכוהול שמדלג לו משולחן לשולחן. הפעם הגעתי בשעה 13:30 בצהריים ומלצר בשם טל ניגש אליי מיד לשולחן עם תפריט העסקיות.

הפטה והקונפי של Loft

למנה ראשונה הזמנתי פטה כבד עוף עם מרמלדת תאנים וברוסקטות. המנה הוכיחה את עצמו כפתיח קליל ומושלם עם טוויסט מתקתק, הודות למרמלדה. כמו תמיד דאגתי לציין בפני טל המלצר (שהפגין ידע נרחב בתפריט ושירת נאמנה ובצורה מהירה) את חיבתי הגדולה לקונפי שום של המקום שאסור לוותר עליו בשום אופן, ואכן המנה הראשונה יחד עם 2 קערות מפנקות של קונפי שום לא איחרו לבוא.

כוכב הערב – ההמבורגר של Loft

למנה עיקרית הזמנתי את המבורגר הבקר של Loft במשקל של 250 גרם במידת מדיום עם נגיעה של כמה שניות נוספות. ההמבורגר מגיע בצורת הגשה קלאסית כשהירקות בצד, מגוון רטבים כגון: מיונז, איולי חלפניו חריף, ברביקיו ואיולי שום שהיה מפתיע מאוד. בנוסף כמובן – בקבוקים של קטשופ וחרדל של היינץ. ההמבורגר נטה לכיוון ה-MW יותר מאשר מדיום אך עם זאת היה מושלם לטעמי וטעם בקר דומיננטי ועסיסי ליווה אותו עם תחושה קלה שאולי טמון בתוכו מלח אטלנטי בטוב טעם. אני חייב לציין שבכל ביקוריי במקום ההמבורגר היה טוב וברוב המקרים הגיע במידת העשייה שביקשתי, חוץ ממעידה קטנה יום אחד בעבר הרחוק, אך גם הוא הוחלף במהרה בחדש. עד כה, הביקור הזה היה מושלם.

אורך חייו של ההמבורגר היה בהחלט קצר מהרגיל וספק אם שרד יותר מ-3 דקות תמימות. התוספת למנה העיקרית היתה סטייק צ'יפס שנתנה הרגשה קצת יותר "בשרנית" מהצ'יפס המסורתי והיה רחוק אלפי שנות אור מלהרגיש תעשייתי. קצת מלח, נגיעה של קטשופ, לגימה מכוס הלימונענע הצוננת והופ נגמר… כמה חבל.

שלב הקינוח, למרות שלא נשאר ממש מקום

אן דן דינו… יש יותר מדי אפשרויות בתפריט הקינוחים אבל הוופל הבלגי היה הנבחר. שוקולד בלגי, פירות יער וגלידה וניל שנחה לה בניחותא בין 2 פרוסות הוופל, כל זה יוצר קינוח מושקע ונהדר לסיום ארוחה שכזו.