גורדוס – איש ההמבורגרים בדק האם בחולון נמצאה פסגת הטירוף החדשה?

מסעדת גורדוס בחולון הדליקה אותנו עם תמונות מפתות במיוחד, הגענו למקום בעקבות הבאזז המטורף ובדקנו האם הרעש מוצדק?

גורדוס – אל תשפוט דובדבן בעודו בוסר

זה סיפור על ילדה צעירה לא בוגרת, שהוריה תמיד קראו "כמה נהדרת". באינסטגרם היא ממש חגגה ואת כל מגרעות הגוף עם פילטרים טשטשה. לא עוד שיניים בולטות וכבר לא רואים את עיניה הפוזלות. הכל כעת רק תנוחות וזוויות מחמיאות. כך במהרה היא נהייתה תופעה, בכל תמונה באינסטוש לפחות 200 לבבות היא קיבלה. גם בשכבה היא הייתה אהודה, כי רק לפי המעטפת היא נבחנה. יום אחד לתחרות יופי הלכה – עם שופטים פלצנים שאוהבים יופי נורא. אז מה אם הם לא קולעים לטעם של הכלל, הם נפוחים מעצמם, יוצאים מן הכלל. וכשעל המסלול בסוף היא עלתה, אמר אחד השופטים: "חכי, תחזרי אחר כך אבל כאישה". זה היה מעליב, לאותה הצעירה, אך בליבו הוא ידע, היא תשוב חתיכה, כשתגדל כעצמה.

ארקדי איש ההמבורגרים ואור שוחט נפגשים

בערב חמישי בשבוע הראשון להיווסדו, הגענו למופע המכונה גורדוס בפארק פרס, חולון. תשקלו לפני ואחרי הארוחה וכבר תבינו את משמעות השם. התור הארוך בסגנון יומנגס הפתיע בכניסה, פאקין ניו-יורק בפארק של חולון. בחוץ, משאית קוקטיילים וינטג' ניצבת בגאון, עמוסה בקבוקי אלכוהול צבעוניים. ויטרינה לאורכה של המסעדה ודרכה חיוכים דביליים משתקפים וכולך בתקווה להפוך אחד מהם בהקדם. בחלל המרכזי בר ארוך ומושבים בסגנון דיינר אמריקאי, מימין חלל VIP גדול בו התכנסנו. פגשתי שם את אור שוחט, שהצהיר: "יש לי טעם די קיצוני באוכל. אני מפוצץ את האוכל בחמאה, מכניס לחביתה כל מה שיש בבית ובייקון זה ברירת מחדל. כששמעתי על גורדוס ישר חשבתי שזה המקום בשבילי. אפילו שם המקום ("שמנים" בשפתה של ארגנטינה, ארץ הבשר) מצא חן בעיניי.

המנות הראשונות של גורדוס

סופר פנצ'ו – נקניקייה gone wild – כמעט בכל מזללה שמכבדת את עצמה תמצאו נקניקיה כזו או אחרת של אלן טלמור. הפעם היו אלו נקניקיות ברוקלין שמנמנות בלחמנייה קטנטנה עם קטשופ, מיונז פיקנטי והפאנצ': תפוצ'יפס. אינני נמנה עם חובבי הקטשופ אך כמכלול, מנה זו סומנה כהצלחה. הכרוב התעשייתי שטוף היטב ומוסיף רעננות לצד הקראנצ' שמתעקש להידחף בכל ביס וביס, בדומה ל"טוני מונטנה" בפרוזדור. למרבית הפתעתנו הצ'יפס תפו"א והצ'יפס בטטה היו באיכותם מהטובים שטעמנו בארץ – לא בזכות תיבול מיוחד אלא בשל הזנים שהיו מושלמים לטיגון. אור שוחט מסר בחיוך: "הלוואי שבכל מקום היה ניתן להוסיף תפוצ'יפס לנקניקייה" (39 ש"ח).

קיסריה: סלט קיסר שהתפרע – לטעמי סלט קיסר הוא קלאסי, מיושן וטוב. חזה עוף עסיסי, רוטב מאוזן שקושר חסה רעננה ופרמז'ן. כשגיליתי בסלט קיסר של גורדוס גם רצועות של שניצל – חשדתי. מעין עדכון עכשווי לסלט שבהחלט מביא חשיבה מעניינת. ואז מזלגי נתקל בעוד משהו. כשהבנתי שמדובר בטבעות בצל חשתי בלבול תהומי. גם לאחר הביס הזה לא ממש הבנתי – לאן הולכים פה. טבעת הבצל כבדה ושמנונית, לא בדיוק הדבר המתאים בביס של סלט רענן. "טוב נו,  דיינר עדכני" חשבתי, אבל אז נתקלתי ב"קרוטוני הלחם" מלחמניית המבורגר שהתחבאו למטה והפכו את הרעננות למשהו הפוך לגמרי. הסלט סה"כ לא רע, אך טבעות הבצל הן בגדר כל המוסיף גורע (59 ש"ח).

ימבה: מאנצ' gone wild – שחיטות אמריקאית במיטבה: ערימת טבעות בצל, נקניקיות, פרוסות חזה אווז, שניצלונים, כנפיים וצ'יפס. אור שוחט לעס בשביעות רצון במיוחד את הצ'יפס הפריך והנימוח בבפנוכו. למעט המגרעה היהודית של היעדר בייקון, פרוסת חזה האווז שטעמתי הייתה בעיקר זכרון של פחם. רצוי מאוד שהמטבח יתמקצע במידות הצלייה כי לפי מה שהולך במסעדה – לחץ יהיה להם כל הזמן. גם ערימת הכנפיים הייתה סקסית, עד שהכנסתי לפה. הרוטב הסודי בכנפיים היה בעיקר קרוב מידי לרוטב חמוץ מתוק גנרי. יש היום מקומות רבים (כמו המור דן בר) שרוקחים רטבים בעלי אופי ונותנים לכנפיים כבוד מחודש. גם הפריכות של השניצלונים הייתה זקוקה לעוד טיפה השקעה. כרגע הם אחלה, אבל שניצלים שעבורם שווה לצאת מהבית זה לא.

קומזיץ: לקחת בלי להתבלבל – כאן הייתה הסכמה ביני ובין מר שוחט: "שלושה תפו"א שכאילו יצאו ממדורה, וכל אחד ממולא בכיף אחר: שמנת פטריות, זיתים, ורוטב טעים אחר. מנה מעולה, יותר טעים אפילו ממה שזה נשמע". הבעלים של גורדוס רכשו תנור גדול ויעודי לאפיית תפוחי אדמה. מכת החום הזה עושה פלאים לסוכרים ולעמילנים ויוצרת קליפה מרתקת של קראסט עם תיבול מדויק באגם של רוטב גבינתי מעולה ומילויים ממכרים. טעם הגבינה הכחולה עם תפוחי האדמה הדהים אותי. ראשית בשל הטעם הנפלא ושנית בשם השילוב הבלתי צפוי. כך היה לי גם בביס שלקחתי מתפוח האדמה שהכיל את המוצרלה והפטריות והביס השלישי היה חמאתי עם טעם חזק של ברביקיו נעים. במנה זו בהחלט ניכרת ידו של השף אדוארדו קסליה שיצר חיבור מרתק בין 3 השילובים במנה ובמנה עצמה כמכלול (35 ש"ח).

ולעיקר – ההמבורגרים של גורדוס

אור שוחט טעם המבורגר "יא ווארדי" – המבורגר שמוגש עם טחינה, סלסה עגבניות, חריף וביסלי גריל. מהטחינה אין מה לדאוג, לטעמי טחינה תמיד הולכת טוב עם כל דבר. חמיצות של לימון, מרירות של בירה, מתיקות של דבש או מליחות של… מלח. הביסלי היה הקלף שמשך אותי למנה זו. בפרוזדור מוגש המבורגר עם תפוצ'יפס ובהמבורגר של גורדוס הטופינג של הביסלי הסתבר כתוספת מבריקה שלא התרככה והעניקה כמה קראנצ'ים נהדרים כאלה בכל ביס. כיף גדול! הבשר, למרות שנטחן מנתחי צלעות ואונטריב שומניים, היה קצת יבש לטעמי. אולי בגלל מידת העשייה מדיום וול שהמלצרית המליצה, למרות שבד"כ אני לא מזמין שנייה מעל מדיום (69 ש"ח).

ארקדי עבדכם הנאמן בחר ב"צ'או צ'או" –  המבורגר מוצלח נמדד אצלי בכמה מישורים: הבשר (הגוף), הדרסינג (הטופינג שנועד לשפר אותו), התוספת צד והלחמנייה. בניגוד לחברי, בחרתי לטעום מנה סופר מיוחדת, כיאה לשפה המיתוגית של גורדוס בחולון. לאכזבתי, כפי שציינתי כבר, המנה עדיין בוסרית מכיוון שהרעיון נכון, ההשקעה ראויה, אך העבודה עדיין לא תמה. תחילה טעמתי את הבשר שהיה רחוק שנות אור ממידיום. צלייתו הלא מדויקת לא הצדיקה שימוש בבשר הטרי ובטעמו ובמרקמו חסרו גוף ועסיסיות של שומן. בהחלט הייתי משלב נתח צוואר שיעמיד את היצירה הזו וגם שומן בוקס שיוסיף את נוזל הקסם של עולם ההמבורגרים.

כפי שהבשר היה נחיתה כך הטופינג היה נסיקה. הטעם האסייאתי התפרץ בכל ביס בשיא כוחו, לא שבר את איזון הטעמים אך מילא את החך באופן נכון מאוד עם ארומה של ווסאבי, קראנצ' שאני מאוד מחבב של כרוב סגול ומרענן (שלטעמי מזמן צריך להחליף את העגבניות המיושנות בהמבורגר) ושברי אפונת ווסבי שעוררו את החך וגרמו לו לצעוק: ברינג איט און ביצ'יז, ברינג איט און! ואז אחרי הניצוץ הזה החך פגש את לחמניית הבאן. לא רק שהגודל זקוק לכיוונון, אלא שגם הקסם של הבאן – הקלילות והאווריריות שמפנים את הזרקור למושא הכריך, לא עבדו. התוצאה הייתה לחמנייה בצקית שלא רק איננה אסייאתית במהותה אלא שגם עובדת פחות טוב מלחמניית המבורגר קלויה.  לכן אשוב ואומר: לא תמיד כדאי לשפוט מסעדה לאחר חודש בלבד. תנו למטבח קצת זמן להיבנות ולצמוח כי אני מלא אמון שנגיע בהמשך והמצב יהיה אחרת (69 ש"ח).

קינוחים gone wild: נא להצטייד במזרק אינסולין

אור שוחט הלך על המילקשייק – "ציפיתי מאד למילקשייקים המטורפים של גורדוס שראיתי בתמונות. הזמנתי את הקרמלו-שייק קרם ברולה עם קרמל מלוח, בייגלה, קרם חמאת בוטנים, פירורי קרמבל, קרם שניט וניל, בוטנים מסוכרים ופרוסות חטיף סניקרס, כמה אושר! שום דבר לא יכול להיות רע בשילוב של כל הדברים האלה. כשהוא הגיע זה הזכיר לי את הבית של עמי ותמי ובמשך כמה דקות רק צילמתי אותו מכל הזויות, ולא הפסקתי לחשוב כמה הוא פסיכי מטורף ומוגזם כמו שאני אוהב (34 ש"ח).

עבדתכם הנאמן בחר את הפנקייקס – כמו כל הקינוחים במסעדת גורדוס, גם הקינוח הזה הוא מנה עשירה שבקלות יכולה לספק 3-4 בני נוער בשיא אונם. מדובר בערימת פנקייקס אווריריים שנעשו בהקפדה על אף הסרוויס של ערב חמישי. מכלול התוספות על הפנקייק גרם לי לשקול בולימיה, אחרת זה פשוט לא אנושי. על החביתיות הרעננות לצד ערימות השוקולד היו גם כמה תוספות שקצת נשגבו מבינתי: קראמבל? עם בייגלה, בחייאת? כאילו שלמישהו אחרי ארוחה כזו יש מקום לעוד בצק על בצק. אני מבין את המלח בבייגלה אך שאר המנה פשוט הייתה הגזמה פרעית. אוהבים את הטירוף? איחלתי לחייל בהצלחה (59 ש"ח).

דרינקים: show must go on

חלק מהקוקטיילים שטעמנו הגיעו במעטה של ערפל (או חנקן אם לדייק), גם כאן הייתה הסכמה: בניטו היה ה-דרינק המועדף: השילוב של עראק ופטרוזיליה מרענן ונעים, ללא מכת אלכוהול כבדה מידי אך גם ללא אובר מתיקות. מדובר בטעם עדין ומאוזן עם פאנצ' של ליקריץ. המשקה הולך נהדר בליווי הפלפל החריף בצד. "שאר הקוקטיילים היו חלשים מדי הן במנת האלכוהול והן בטעמם". נשיפת הרואין היה עוד משקה מורכב ומתוחכם עם 3 שכבות של טעמים נבנים. אם באתם להתענג על טעמים מתוחכמים, זה כנראה המשקה שיפיל אתכם כמו הרואין. טעם התפוח מתפתח למשהו סוכרי עם סיומת מתונה של ויסקי. ולמרות זאת, הדרינק בהחלט מתאים גם לבנות.

סיכום חווית גורדוס

מסעדת גורדוס חולון מביאה את מה שמסעדת יומנגס הביאה לארץ בשעתה, וכיום במודיעין במור דן בר, בטראק דה לוקס, הפרוזדור ועוד. שחיתות, שחיתות עמוסה לעייפה של כל טוב. חוויה שתצרב במוחם של רבבות סועדים. ביננו לבין עצמנו הסכמנו שכנראה שצריך לעבור קצת זמן כדי שהמטבח יתגבש ויעבוד כמו מכונה משומנת ויוציא מנות הרבה יותר מושלמות. מצד שני, אם אתם תיכוניסטים שרק בא לכם להתפרע, ובמקרה אתם גם גרים ממש ליד חולון, כנסו לתור, אחרת תחכו ממש הרבה זמן.

* הכתבה בשיתוף המסעדה

שם: גורדוס. כתובת: מתחם לה פארק, פארק פרס בחולון. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ה', 02:00-17:00. ו'-ש' 02:00-12:00.

ליצירת קשר ופרטים נוספים מאיזי